שוק של צמרים הוה
עירובין קא ע"א
"אמרו לו: מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח. רבי יוסי אומר: שוק של צמרים הוה".
גם במשנה הבאה חולק רבי יוסי בתיאור המעשה: "אמר רבי אליעזר: מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר, עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן. רבי יוסי אומר: איסור נהגו בו, ובא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן". אלא שהמחלוקת במעשה שבטבריא היא מה היתה המסקנא לדינא. ואילו על משנתנו כתב בספר ווי העמודים עמוד גמילות חסדים פרק טו: "אין נפקותא אם היה בשוק של פטמים או בשוק של צמרים, רק זה אומר במקום זה, וזה אומר במקום זה היה". לפיכך צריך ביאור למה האריכה המשנה בהבאת דברי רבי יוסי.
ניתן לבאר על פי האמור במסכת בבא בתרא דף טו ע"א: "יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה. א"ל... אם כן, שמו ושם עירו למה?". בדומה לזה, העיסוק בעדויות בפרטי אותו שוק מוסיף אמינות לאמיתות המעשה ולדין הנלמד ממנו.
עוד יש לומר שאמרו במסכתות יבמות דף פב ע"ב; ונדה דף מו ע"ב: "אמר רבי יוחנן: מאן תנא סדר עולם? רבי יוסי". רבי יוסי הוא שלימד את מדרש סדר עולם העוסק בתיאור תולדות דברי הימים. וגם במשנתנו רבי יוסי לשיטתו, שדורש כפשוטו את הפסוק (דברים לב, ז) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר, שראוי לעסוק בידיעת פרטי המעשים בענינים שיש בהם משמעות לתורה ולישראל, ובכל פרט יתכן שֶׁיִּמָּצֵא בו חידוש שיש בו תועלת.
ולדברי התפארת ישראל על המשנה דברי רבי יוסי נאמרו לרבותא, וכתב: "ונ"ל דקמ"ל אף דהכניסה ויציאה לשם אינה לצורך שבת כל כך, ככניסת חנות הפטמין, שהיו מוכרין ג"כ בשר מבושל [ככלים פ"ה מ"ו] , אפ"ה לא גזרינן".
