סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"אלא"

עירובין  קב ע"ב


ואמר רב שישא בריה דרב אידי: סיינא שרי. והתניא אסור! –
לא קשיא, הא - דאית ביה טפח, הא - דלית ביה טפח.
אלא מעתה שרביב בגלימיה טפח הכי נמי דאסור! –
אלא לא קשיא; הא - דמיהדק, הא - דלא מיהדק

הגמרא מקשה על רב שישא מברייתא ומיישבת, ושוב מקשה ועונה תרוץ אחר. נחלקו הפרשנים האם שני התרוצים משלימים זה את זה או שמא התרוץ השני מבטל את התרוץ הראשון. הפרשנים תולים זאת בשאלה אם גורסים את הביטוי "אלא לא קשיא" או רק "לא קשיא". הביטוי "אלא" משמעו שחוזרים מהתרוץ [ההסבר] הראשון.
ראה דיון בזה ב"מתיבתא", הערה יד.

ונראה לי להעיר: גם אם שני התרוצים נכונים עדיין יש מקום לביטוי "אלא" במשמעות שרק מוסיף "תנאי" ולא מבטל את ההסבר הקודם. ובאמת בדרך כלל משמעות ה"אלא" שהגמרא מבטלת את ההסבר הקודם כי הוא "קשה" אבל כאן הקושי על ההסבר הקודם הוא רק מכח "סברא" ומדבר שנהוג להקל [ראה "מתיבתא", הערה י] ולא מקשים ממקור תנאי [משנה או ברייתא]. והתשובה המתחילה בביטוי "אלא" באה "לבטל" את השאלה שהתחילה בביטוי "אלא מעתה". גם ביטוי זה של "אלא מעתה" פותח שאלה על "מקרה" אחר ולא על דין שנקבע כבר בסוגייתנו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר