הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הכי קאמר"; "חיסורי מחסרא"; רב פפא ורבא

עירובין  קא ע"א

גמרא. ורבנן, אמר רבי מאיר רשות הרבים - ומהדרו אינהו כרמלית?
דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים, אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה - חייבין עליה משום רשות הרבים. –
אמר רב פפא: כאן - קודם שנפרצו בה פרצות, כאן - לאחר שנפרצו בה פרצות.
רבא אמר: סיפא אתאן לשערי גינה. והכי קאמר: וכן לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח בכרמלית, בכרמלית ויפתח ברשות היחיד,

1.
מדוע רבא מובא אחרי רב פפא למרות שחי לפניו והיה רבו של רב פפא. ראה בשינויי גירסאות שיש גירסא "רבה" במקום "רב פפא" וזה מובן, כי רבה חי לפני רבא.

2.
וראה ב"מתיבתא", הערה סט, שדן במשמעות של התקופות השונות בנושא של חומות ירושלים, מתי הם נפרצו ועל ידי מי הם נפרצו.

3.
רבא מסביר את המשנה על ידי תוספת מקרה. הפתיחה לזה היא בביטוי "והכי קאמר". יש אומרים, שהכוונה היא דומה ממש לביטוי "חיסורי מחסרא", שמוסיפים משפט במשנה על מנת ליישב אותה עם דברי רבי יוחנן.
ראה "מתיבתא", הערה עב. ושם, מציין לריטב"א שחולק וטוען שאין זה "חיסורי מחסרא":

4.
חידושי הריטב"א מסכת עירובין דף קא עמוד א:

רבא אמר סיפא אתאן לשערי גנה והכי קאמר. ולאו דמחסרינן לה במתני' דאם כן הוה ליה למימר חסורי מיחסרא
אלא דלישנא דמתני' דייקינן דקתני אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה ואילו בפחות מעשרה דהויא כרמלית לא סגי ליה, ונקטי' שערי גנה משום דאיירי בה בברייתא, דסתם גנה היא יותר מבית סאתיים והויא כרמלית מדבריהם לפי שלא הוקפה לדירה, כן נראה לי.

משמע מהריטב"א שהוא סובר שבכל הש"ס משמעות הביטוי "והכי קאמר" [גם אם מופיע כ"הכי קאמר"?] לא כ"חיסורי מחסרא" אלא כפרשנות שנסמכת על דיוק במשנה.