הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מוחלפת השיטה"
עירובין צט ע"א
וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו'. אף על גב דלא הפיך בה? והתנן: היה אוכל דבילה בידים מסואבות, והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יוסי מטהר, רבי יהודה אומר: היפך בה - טמא, לא היפך בה - טהור! –
אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
ריש לקיש אמר: לעולם לא תחליף, והכא במאי עסקינן - בכיחו. והתניא; רבי יהודה אומר: כיחו ונתלש. מאי לאו - רוק ונתלש! - לא, כיחו ונתלש. והא תניא; רבי יהודה אומר: כיחו שנתלש, וכן רוקו שנתלש, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק –
אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא.
1.
ראה ב"מתיבתא", הערה כח, שיש שני הסברים לביטוי "מוחלפת השיטה".
2.
הסבר ראשון: רבי יהודה חזר בו.
3.
הסבר שני: החלפת שמות התנאים [כך בדרך כלל מוסבר המושג "מוחלפת השיטה"]. אמנם בדרך כלל משתמשים לזה גם במושג "איפוך", אולם זה רק כשמדובר בהחלפת שיטות של שני תנאים, אבל בסוגייתנו מדובר בשלושה תנאים ולכן מעדיפה הגמרא להשתמש בביטוי "מוחלפת השיטה".
4.
וראה בהרחבה, ב"ילקוט ביאורים", עמוד רנז.
5.
הערה: הצל"ח במסכת ביצה דף ט' ע"ב התקשה בחילוק בין "איפוך" ו"מוחלפת השיטה", ומסיק שם בדבריו, שלכל אמורא היה לשון רגיל ומקובל כפי ששמע מרבו, ורבי יוחנן דרכו לומר בכל מקום מוחלפת השיטה כי כן קבל מרבו עיי"ש.
6.
מתוך 17 מופעים של ביטוי זה בש"ס, 13 פעמים מובא בשם רבי יוחנן ו 3 פעמים בשמו של "רב".
7.
וכן בסוגייתנו רבי יוחנן הוא זה שמשתמש בביטוי "מוחלפת השיטה".
לכן, ב"שעת הדחק" כאשר ניתקל בביטויים שונים בעלי משמעות זהה נוכל ליישב כך, כפי הצל"ח.
8.
כמו כו נראה שבדרך כלל את הביטוי "איפוך" אומרת ה"סתמא דגמרא", ואולי מדובר אף ב"עורך הגמרא" ששיבץ את הביטוי "איפוך" בסוגיה.
9.
ונראה לחדש: רבי יוחנן אמר את דבריו מכח ידיעה היסטורית שכך היתה העובדה, שהתנא חזר בו, או שהוחלפו שמות התנאים, מכיון שרבי יוחנן היה כאילו המסרן של דברי התנאים.
10.
ונראה להוסיף חידוש גדול יותר: כאשר מדובר בהחלפת שמות התנאים כוונת הגמרא לומר, שבאמת התנא ששמו מפורש במשנה הוא באמת התנא שאמר בפועל את הדברים, אבל הוא אמר זאת על פי שיטתו של תנא אחר [שהוחלף עימו]!
11.
ובספרי הכללים דנים גם בשאלה של הביטויים "איפוך" או "מוחלפת השיטה" בין מי למי בין החכמים שמוזכרים בדיון.
11.1
לדוגמא:
גופי הלכות פרק יג - כללי אות מ' כלל שלח:
מוחלפת השיטה. אורחא דגמ' כי מקשה דפלוני אפלוני, מתרץ רבי יוחנן מוחלפת השיטה בכמה דוכתי,
והדרך הוא דההוא דמייתי מחליף, וכשרצה להחליף ההוא דפריך עלה קאמר אלא מוחלפת השיטה, וזה הכלל לימדנו הרא"ש ז"ל בגיטין [פ"ב ס"ד] גבי איפוך, דמדלא קאמר אלא איפוך בלשון אלא, משמע דההוא דמייתי למיפרך מינה מחליף[פא].
הוא מבדיל בין הביטוי "מוחלפת השיטה" [כבסוגייתנו] לבין הביטוי "אלא מוחלפת השיטה". גם מבלי להסביר את דבריו הרי שהם מוקשים מאד מכיון שלא מוזכר כלל בש"ס הביטוי "אלא מוחלפת השיטה" וגם לא "אלא [כמה מילים באמצע...] מוחלפת השיטה"!!!
11.2
לגבי הביטוי "איפוך": כ 110 מופעים בש"ס, כשמתוכם ב 25 מופעים מוזכר הניסוח של "אלא איפוך", ועל זה נאמר הכלל של הרא"ש [שמוזכר בדברי ה"גופי הלכות" לעיל], שהביטוי "איפוך" משמעותו שיש להחליף את שמו של החכם שהובא לאחרונה כדי להקשות, ואילו הביטוי "אלא איפוך" משמעותו שיש להחליף את שם החכם שהובא לראשונה שעליו מקשים.
11.3
לפעמים אין משמעות לסדר הזכרת החכמים שהרי אם מחליפים בין שני השמות אין משמעות לסדר:
11.4
למשל:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מד עמוד א:
רב חסדא אמר: על הארץ ועל פירותיה; ורבי יוחנן אמר: על הארץ ועל הפירות. אמר רב עמרם: ולא פליגי, הא - לן, והא - להו. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: אינהו אכלי ואנן מברכין?
אלא איפוך: רב חסדא אמר: על הארץ ועל הפירות; רבי יוחנן אמר: על הארץ ועל פירותיה.
הערה: ריש לקיש חולק על רבי יוחנן ואומר שלא צריך להחליף השיטה. משמע שלרבי יוחנן לא היתה מסורת אלא עשה זאת מסברא !!!
