הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תנא קמא"=רבי מאיר?; "רבי... אומר" חולק?

עירובין  צח ע"ב

משנה. עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים, ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד, ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות. לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד, וכן לא ירוק. רבי יהודה אומר: אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות, עד שירוק.

1.
רבי יהודה חולק – "מתיבתא", הערה לד. ושם מביא, שיש מי שאומר שרבי יהודה לא חולק. ולכאורה סותר לכלל שאם הניסוח הוא "רבי... אומר..." משמע שבא לחלוק.

2.
ב"ח אורח חיים סימן שנ:

ונראה לי דמה שכתב דלרבינו תנא קמא לא פליג אהא דאמר רבי יהודא הא ליתא דדוקא היכא דאמר רבי יהודא אימתי ובמה במשנתינו אינו אלא לפרש דברי חכמים כדאיתא בסוף פרק חלון (פב א) ואם כן הכא דליכא לא אימתי ולא במה ודאי לאיפלוגי אתא
אלא דרבינו פוסק כרבי יהודא ועל פי דברי התוספות (בדף צ"ט א) בדבור המתחיל הוא סבר דתנא קמא הוי רבי מאיר דהוא סתם בר פלוגתיה דרבי יהודא והלכה כרבי יהודא לגבי רבי מאיר ודעת הרמב"ם הוא דמדתנא להא דרבי מאיר בסתם הלכה כסתם משנה:

תוכן דבריו:

2.1
בפשטות משמע שרבי יהודה חולק על תנא קמא ותנא קמא סובר שאם הרוק בפיו רשאי ללכת ארבע אמות ברשות הרבים כי לא נחשב תלוש.

2.2
מהרמב"ם משמע שכך הוא פוסק [בפירוש המשנה], שאומר שאין הלכה כרבי יהודה. אומר הב"ח כי הרמב"ם סובר ש"תנא קמא" הוא "סתם משנה" והלכה כמותו.

2.3
גם לפי השיטות שלפעמים משמעות הביטוי "רבי... אומר" היא, שאינו בא לחלוק בכל זאת לא מתאים במיוחד לרבי יהודה כי לגביו יש כלל מיוחד שרק אם הוא משתמש בביטויים: "במה דברים אמורים" או "אימתי" שבא לפרש, ובכל ניסוח אמר משמע שכן בא לחלוק – כבסוגייתנו.

2.4
הטור פוסק כרבי יהודה מפני שה"תנא קמא" בסוגייתנו הוא רבי מאיר, והכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר.

2.4.1
הסבר: "תנא קמא" בסוגייתנו הוא רבי מאיר לא מפני שכל "תנא קמא" [ובעיקר כשחולק על רבי יהודה] הוא רבי מאיר, אלא בגלל דברי תוס' בעמוד הבא, שמשמע מדיון שבמסכתנו עירובין דף קא שמפורש במשנה דברי רבי מאיר, והגמרא אומרת שבגלל זה גם "תנא קמא" בסוגייתנו הוא רבי מאיר. ועל זה מוסיף התוס' [והב"ח] גם בגלל שבדרך כלל רבי מאיר הוא בר המחלוקת של רבי יהודה.

2.4.2
יתכן שיש כאן שני תנאים כדי להחליט ש"תנא קמא" הוא רבי מאיר:
א. מתאים לשיטת רבי מאיר במקום אחר
ב. כאשר החולק הוא רבי יהודה.