דיוק וחידוש ברש"י
מסכת עירובין דף צד
עמוד א
רש"י ד"ה שקולו גלימא נגידו. קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה:
אהדרינהו רב לאפיה. דקסבר אסור לטלטל הסדין שבתוכה:
שקולי המייניה וקטרו בה. קחו אבנטו וקשרו בו את הטלית למחיצה:
בתחילת דברי רש"י נכתב הלשון טלית ולאחר מכן כתב סדין ואח"כ שוב טלית,
ואולי בשינויים אלו רש"י רומז לפרש בדרך שונה ממושכל ראשון ששמואל בדבריו הנוספים הראה בדווקא שפוסק אחרת מרב - כלומר כשאמר לתלמידיו תקחו גם את האבנט שלו על מנת לקשור את המחיצה, למרות שרב סובר שאסור לטלטל (וכעין זה הובא במאירי שבדרך בדיחותא אמר כך), וכן נראה גם לפי דיוקו של הריטב"א בדברי רש"י דקסבר אסור לטלטל את הסדין שבתוכו - שמכאן שהבעיה הייתה שטילטלו ולא עצם בניית המחיצה, שהרי יכולנו לומר שאולי רב סבר שיש איסור בעצם בנית המחיצה וע"כ היסב פניו, ואינו - דהיות והמחיצה נבנית לשם צניעות אין איסור בבנייתה (וע"ע ברש"י ותוספות שבת דף קכה ע"ב) וע"כ דייק רש"י לומר בסיבת הסבת פניו של רב בלשון סדין שאינו דרך מלבוש ולא אמר טלית, כי את הטלית הם יכלו לטלטל בדרך של מלבוש, ולהתקרב למקום פריסת המחיצה ויטלטלוהו בתוך ד' אמות, ובאמת אפשר גם לומר דשמואל אמר לתלמידיו שקולו גלימא וכו' וכפי שרש"י הסביר קחו טלית וכו' ואכן התלמידים נגשו עם הטלית כשהיא בדרך מלבוש ורב שהיסב פניו לא ראה שאינם מטלטלים אותה בידיים ממש, וע"כ המשיך שמואל לומר לתלמידים קחו את אבנטו של רב שהיה בסמיכות למקום המחיצה וקשרו הטלית למחיצה, ולהיפך מפני כבודו של רב לא רצה שיטלטלו ממש ועוד שרב יראה שמכבדים את שיטתו, וע"כ חזר רש"י ואמר וקשרו ה"טלית" למחיצה ולא כתב וקשרו את המחיצה, או וקשרו את הטלית בלי להוסיף "למחיצה" - ובכך אולי רמז שמואל לרב שגם הבאת הטלית למקום המחיצה נעשה בדרך של מלבוש,
עוד אפשר להוסיף בשולי הדברים שאמנם על פי העמדת הדברים באופן אי אפשר להוכיח מסיפור זה את שיטת שמואל ובאמת אם נדייק בדברי הגמרא נראה ששיטת שמואל הייתה ידועה שמותר לטלטל בחצר זו רק ששיטת רב נודעה מסיפור זה, והרי כך נאמר בגמרא והא דרב לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר וכו'.
