הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

משנה "חזקה" יותר מברייתא

עירובין  צג ע"א

אמר ליה: וליטעמיך, אותבן ממתניתין, דתנן: קרחת הכרם, בית שמאי אומרים: עשרים וארבע אמות, ובית הלל אומרים....
 

1.
אביי משיב לרבא: אם כבר אתה טוען להוכיח מברייתא כנגדי מדוע אינך מקשה כבר ממשנה!

2.
רש"י מסכת עירובין דף צג עמוד א:

אותבן ממתניתין - דאלימא לאקשויי טפי מברייתא.

מרש"י משמע שמדובר על עניין כללי ועקרוני שקושיה ממשנה חזקה יותר מקושיה מברייתא. אולי מפני שעל ברייתא ניתן לומר שאינה מדוייקת וכד'. ובמה בא "חוזק" המשנה לידי ביטוי?
אולי נאמר על פי :

3.
נעיין בסוגיה אחרחת:
תוספות מסכת סנהדרין דף ב עמוד ב:

" ... וי"ל דרבי אבהו לא חשיב לה לההיא ברייתא דלא מתניא בי ר' חייא ור' אושעיא ...."

תוס' מעלה שאלה, הרי מהברייתא של רמי בר חמא מוכח שסובר שלא צריך 3 דיינים בדיני ממונות.

3.1
על כך עונה תוס': "וי"ל דרבי אבהו לא חשיב לה לההיא ברייתא דלא מתניא בי ר' חייא ור' אושעיא ...."

הסבר: רמי בר חמא היה בדור הרביעי – חברו של רבא. הוא מסר במסורת ברייתא (שם, במסכת בבא קמא דף קז). אומר תוס', שרבי אבהו לא מחשיב ברייתא כזאת כדברי תנאים...

כלומר, באופן מעשי יתכן שאמורא לא "מקבל" ברייתא מסויימת!

4.
הערה: לולא דברי רש"י ניתן היה לומר שכוונת הגמרא "רק" להביא מקור נוסף לקושיה על אביי במטרה שאביי רוצה ליישב ולטעון, כשם שמהמשנה אני סובר שאין קושיה, כך גם מהברייתא אין קושיה...

ובלשון הגמרא:

אלא התם לאו היינו טעמא - דכל ארבע אמות לגבי כרם - עבודת הכרם, לגבי גדר - כיון דלא מזדרען - אפקורי מפקר להו