דיוק וחידוש ברש"י
מסכת עירובין דף צ
עמוד ב
רש"י ד"ה להבריח מים. ולא לדירה:
עיין בתוס' ד"ה דהא איכא מחיצתא. ואפילו לר' זירא דאמר בריש מי שהוציאוהו (לעיל דף מג.) מחיצות להבריח מים עשויות היינו דוקא לענין יוצא חוץ לתחום דלא שרי להלך את כולה: ומדבריו משמע שחידוש יותר גדול שכל הספינה תיחשב כד' אמות לגבי הילוך בתחום שבת וע"כ די לנו לומר שמחיצות של הספינה עיקרן להבריח את המים, משא"כ שהוא לגבי להתיר טילטול והדין הוא גם כשאין הספינה במים, ואולי אפשר ג"כ להתבונן בשינוי בלשונו הזהב של רש"י בין כאן שכתב "ולא לדירה" – ללשונו בדף מג ע"א ד"ה להבריח מים עשויות. ולא חשיבי מחיצות לעשות ספינה כולה כארבע אמות: דכאן שמחיצת הספינה נבנתה "לא לדירה" זה גורם איסור הטילטול ורב חולק וסובר שמחיצת הספינה מתירה טילטול אף לרב זירא, משא"כ שם העיקר ש"לא חשיבי מחיצות לעשות כולה כארבע אמות" ולכאורה בדף מג. מוכרח להיות שהספינה במים (גם כשאין מהלכת) והמחיצות בפועל מבריחות מים וע"כ לא כתב רש"י כלשונו כאן ולא לדירה כי לא מדובר שם לשם מה נעשו המחיצות אלא אין מחשיבין אותן, וכאן סבר שמואל שתלוי הדבר בסיבת בנית המחיצה.
