הזכרת שם המסרן
עירובין פה ע"א-ע"ב
"אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב שני בתים ושלש חורבות ביניהם... אמר מר הכי? - אמר ליה: אין".
צריך ביאור, למה נאמרה מימרא זו של רב בשם רב נחמן אמר רבה בר אבוה, ולא בקיצור: "אמר רב"? והלא רב עצמו אישר במו בפיו שאמר דברים אלו! ומעתה אי אפשר לטעון שאין רב חתום על דברים אלו, בדומה לדברי הגמרא במסכת יבמות דף כב ע"א.
ואפשר שאמנם אילו היה רב אומר את מימרתו ברבים היתה המימרא נזכרת בשמו בלבד, אלא שכאן רק שנים שמעו את דברי רב, וסיפור המעשה משמעותו כאילו אמרו: "וכן אמר רבי אלעזר בר בי רב אמר רב וכו'.
אי נמי יש לומר שאמנם דברי רב נודעו גם שלא באמצעות רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אבל בתחילה נאמרו הדברים לרבה בר אבוה דוקא, ואפשר שהוא היה אף הגורם למימרא שתיאמר כגון ששאל את רב אודות כך ומשום כך זכה שתיאמר על שמו.
