הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "תרגומא"/"תרגמה"

עירובין  עו ע"א

פחות מארבעה על ארבעה וכו'. אמר רב נחמן: לא שנו אלא חלון שבין שתי חצירות, אבל חלון שבין שני בתים - אפילו למעלה מעשרה נמי, אם רצו לערב - מערבין אחד. מאי טעמא - ביתא כמאן דמלי דמי.
איתיביה רבא לרב נחמן: אחד לי חלון שבין שתי חצירות, ואחד לי חלון שבין שני בתים, ואחד לי חלון שבין שתי עליות, ואחד לי חלון שבין שני גגין, ואחד לי חלון שבין שני חדרים - כולן ארבעה על ארבעה בתוך עשרה! - תרגומא אחצירות. והא אחד לי קתני! - תרגומא אארבעה על ארבעה.

1.
רמב"ם הלכות עירובין פרק ג הלכה ב:

במה דברים אמורים בחלון שבין שתי חצירות אבל שבין שני בתים אפילו היה למעלה מעשרה, וכן חלון שבין בית לעליה אם רצו מערבין עירוב אחד אף על פי שאין ביניהם סולם, והוא שיהיה בו ארבעה על ארבעה, א היה חלון עגול אם יש בו כדי לרבע בו ארבעה על ארבעה הרי הוא כמרובע.

הרמב"ם פוסק כדעת רב נחמן. ועל מה שרבא הקשה עליו רב נחמן תרץ. וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ריז, שמביא ראשונים שלא פסקו כרב נחמן בגלל קושיית רבא.

2.
ונראה שהראשונים הנ"ל חלוקים אודות משמעות הביטוי "תרגומא" [וכנראה גם "תרגמה"].
הרמב"ם סובר שביטוי זה בא לומר שהתרוץ הוא ודאי ומתקבל. ואילו הדעה החולקת סוברת להיפך, שביטוי זה בא לומר, שאמנם כך יאמר רב נחמן כדי ליישב את שיטתו, אבל אין זה מתקבל על שאר החכמים.

3.
בסך הכל נראה שהביטוי "תרגומא" [וגם כשמובא כ"תרגמה"] שובץ על ידי עורך הגמרא.