א ויכוח ווען מ'דארף מאכן א ברית מילה / הרב פנחס וויליגער
פסחים ד ע"א
מסכת פסחים (דף ד' ע"א) תניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר וישכם אברהם בבוקר די גמרא לערענט ארויס פון אברהם אז א מצוה דארף מען טוהן גלייך אינדערפרי און בפרט מצות מילה, עס שטעלט זיך א שאלה אזוי, אויב מען וועט מאכען די ברית מילה נאכמיטאג וועט קענען זיין א גרויסע עולם צו מען זאגט אז די דין ברוב עם הדרת מלך איז שטערקער ווי די דין זריזין מקדימין למצות.
איז פארהאן א גמרא אין מסכת ר"ה (דף ל"ב ע"ב) וואס באנעמט זיך מיט די שאלה דתנן העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה השני מתקיע. אמרינן, מאי שנא השני מתקיע, משום דברוב עם הדרת מלך, אי הכי הלל נמי נימא בשני, משום דברוב עם הדרת מלך, אלא מאי שנא הלל דבראשון, משום שזריזין מקדימים למצות, תקיעה נמי נעביד בראשון, משום דזריזין מקדימין למצות, א"ר יוחנן בשעת גזרת המלכות שנו כאן. ע"כ.
שטייט קלאר אז זריזין מקדימין למצות איז דוחה די טעם פון ברוב עם הדרת מלך און אזוי פסק'נט דארט די מאירי און די ריטב"א, און די חיד"א אין זיין ספר ברכי יוסף או"ח (סי' א' ס"ק ז') און די בערזאן רב אין זיין ספר ארחות חיים (סי' תכ"ו ס"ק י') אינטערסאנט אז די גרויסע גאון הגאונים הרה"ג ר' שלמה הכהן מווילנא אין זיין שו"ת מקור חיים (ס' ג') שרייבט אזוי זה בשלשים שנה ששמעתי ללמד זכות על המנהג פה שמאחרים מצות ברית מילה עד אחר חצות היום כדי שיבאו הקרואים. שאף שמבטל מצות זריזין מקדימים למצות, מ"מ מרויח בזה מצות ברב עם הדרת מלך, ואפשר ששניהם שקולים הם. דהא ודאי הא דזריזין מקדימין למצות אינו אלא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא. דאטו מאברהם ניקו וניגמר דהיה זריז טפי, ולפיכך שקולים הם. ואל תשיבני מהסוגיא דר"ה (לב:) שמפורש להדיא דזריזות עדיפא מרוב עם. דשאני התם דמצות רוב עם הויא ספק, שמי יודע אם במוסף ירבו אנשים בבהכ"נ, וביטול הזריזות ודאי, ואין ספק דוחה ודאי, משא"כ גבי מילה שניהם ודאים. וכ' שהרצה דבריו לפני הגאון ר' יחזקאל לנדא ז"ל (המו"צ דוילנא) ותודה לו. עכת"ד.
הרה"ג ר' עובדיה יוסף שליט"א און זיין ספר שו"ת יביע אומר (ח"ב יו"ד סימן י"ח) פרעגט אויף די פסק פון א גמרא אין מסכת יומא (דף כ"ח ע"ב) אמר רב ספרא צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי א"ר יוסף אנן מאברהם ניקום וניגמר (להיות זריזין מאברהם, רש"י) אמר רבא תנא גמר מאברהם, ואנן לא גמרינן מניה. דתניא, וביום השמיני ימול מלמד שכל היום כשר למילה אלא שהזריזים מקדימים למצות שנאמר וישכם אברהם בבוקר וכו'. עיי"ש.
זעהט מען פון דא אז אז מען לערענט יא ארויס פון אברהם אבינו אז זריזין מקדימין למצות און ווי דערמאנט פריער אז אסאך אחרונים האלטען אז זריזין מקדימין למצות איז דוחה ברוב עם הדרת מלך, הגם אז די דין זריזין מקדימין למצות איז נאר מדרבנן, נאר עס האט א סמך מדאורייתא (אברהם אבינו) זע מאירי און יומא שו"ת שבות יעקב (ח"א סי' ל') ועוד אבעה פירט אויס הרב עובדיה יוסף אז אויב אינדערפרי וועט ער ניט האבען קיין מנין ביים ברית מילה און נאכמיטאג וועט ער יא האבען א מנין יאמאלט זאגט מען ניט די דין אז זריזין מקדימין זאל דוחה זיין די מנין נאר ענדערש מאכען די ברית נאכמיטאג מיט מנין.
מען קען צולייגען אז עפ"י קבלה איז אוודאי ראוי אז מען זאל זעהן מקיים זיין די ברית מילה ברוב עם אבער אויך זריזין מקדימין קודם חצות און ווי די מגלה עמוקות ברענגט אין פרשת בא וז"ל ונימול לח' ימים כי עוברין על התינוק ק"פ שעות דהיינו כ"ד מז' ימי השבוע הרי קס"ח ועוד י"ב שעות מיום השמיני דקיימא לן זריזין (פסחים ד) מקדימין למצוה מוישכם אברהם אע"פ שכל היום כשר למילה מ"מ זריזין מקדימים הרי ק"פ. ויצחק ח"י ק"פ שנים עיי"ש ער איז מקשר דער ענין פון די ערשטע יוד וואס האט זיך מל געווען ביז ק"פ שעות וואס דאס איז יצחק אין דערפאר האט ער געלעבט ק"פ שנה און דאס מספר ק"פ עפ"י קבלה מיינט צירופי שמות גאר העכערס.
הרב פינחס וויליגער מח"ס נופת צופים ושמחת בחגך מונטריאל קאנאדא
