הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

מבטא האות פ' הרפויה

עירובין נג ע"ב

 
"בני יהודה דייקי לישנא".

האות פ'

מבטאה של פ' רפויה הוא לא בעזרת השיניים כנהוג, אלא על ידי נשיפת האוויר בין השפתיים בלבד.

א. אמרו במסכת ברכות דף טו: "שיתן ריוח בין הדבקים... כגון... הכנף פתיל" (גמרא זו הועתקה גם בסדר רב עמרם גאון, ברי"ף מסכת ברכות דף ח עמוד ב, ברא"ש מסכת ברכות פרק ב סימן יב, בסידור רש"י סימן יד, ובספר יראים סימן רנב [דפוס ישן - יג]).
וכן אמרו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ב דף ד טור ד /ה"ד "אלו צריך דיקדוק... הכנף פתיל".
וכן פסקו הרמב"ם בהלכות קריאת שמע פרק ב הלכה ט "צריך ליתן ריוח בין הדבקים בין כל שתי אותיות הדומות שאחת מהן סוף תיבה והאחרת תחלת תיבה הסמוכה לה, כגון בכל לבבך קורא בכל ושוהה וחוזר וקורא לבבך, וכן ואבדתם מהרה, הכנף פתיל". טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן סא סעיף כ "וצריך ליתן ריוח בין תיבה שתחלתה כסוף האות שלפניה כגון... הכנף פתיל". המחכים בסדר תפלת ערבית "וריוח יתן בין הדבקים... הכנף פתיל". פירושי סידור התפילה לרוקח [מב] עמוד רפה "יש ליזהר לכל אדם כמו שאמרו רבותינו ז"ל בברכות בפרק היה קורא ליתן ריוח בין הדבקים... הכנף פתיל". אור זרוע ח"א הלכות נטילת ידים סימן פ "פי' באותיותי' היינו שמפריד בין התיבה כשהתיבה שניה מתחלת באות שתיבה שלפני' נגמרת כגון... הכנף פתיל". כלבו סימן י ד"ה הקורא את "לפיכך צריך ליתן ריוח בין שתי אותיות הדומות זו לזו שהאחת מהן סוף תיבה והאחרת תחלת תיבה כגון... הכנף פתיל". ובסימן י ד"ה מדרש חברים "וריוח יתן בין הדבקים ואלו הן... הכנף פתיל". וספר החינוך מצוה תכ "אבל ענין לא דקדק הוא שלא נתן ריוח בין הדבקים, כגון... הכנף פתיל".
והרי במבטא בעזרת השיניים אינו יכול להדבק כלל אל פּא דגושה ואפילו ימהרו מאוד במבטאן .

ב. ההבדל היחיד בין בג"ד כפ"ת הדגושות לרפויות הוא שהדגושות הינן במבטא פוצץ והרפויות הן במבטא חוכך. וכיון שמבטא פּא דגושה הוא ללא שיניים וגם לא יכול להיות עם שיניים, הרי שגם מבטא פא רפויה צריך להיות לא שיניים.

ג. כשאות דגושה בדגש חזק הרי היא מוכפלת. למשל המילה תֻּפִּים (בשמות פרק טו, כ ובעוד הרבה פסוקים) שהיא משורש תפף, כמו בנחום פרק ב, ח כְּקוֹל יוֹנִים מְתֹפְפֹת, ובתהלים פרק סח, כו בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. וכאילו כתוב תֻּפְפִּים אלא שהאות הראשונה – הרפויה – מתאחדת ונבלעת בדגושה. ואילו היתה הרפויה מבוטאת בעזרת השיניים היתה שונה לגמרי מהדגושה ולא היתה יכולה להבלע בתוכה.