הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה"

עירובין  מה ע"א

משנה. מי שישב בדרך ועמד וראה הרי (זה) הוא סמוך לעיר - [הואיל] ולא היתה כוונתו לכך - לא יכנס, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: יכנס. אמר רבי יהודה: מעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין.
גמרא. תניא, אמר רבי יהודה: מעשה ברבי טרפון שהיה מהלך בדרך וחשכה לו, ולן חוץ לעיר. לשחרית מצאוהו רועי בקר, אמרו לו: רבי, הרי העיר לפניך, הכנס! נכנס וישב בבית המדרש, ודרש כל היום כולו. (אמרו לו) +מסורת הש"ס: ]אמר לי' ר' עקיבא[+: משם ראייה? שמא בלבו היתה, או בית המדרש מובלע בתוך תחומו היה. 
 
1.
רמב"ם הלכות שבת פרק כז הלכה ט:

מי שהיה בא בדרך ליכנס למדינה בין שהיה בא בים בין שהיה בא בחרבה, אם נכנס בתוך אלפים אמה קרוב לעיר קודם שיכנס השבת אף על פי שלא הגיע למדינה אלא בשבת הרי זה יכנס ויהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח.

2.
מגיד משנה הלכות שבת פרק כז הלכה ט:

[ט] מי שהיה בא בדרך וכו'. משנה שם (דף מ"ה) מי שהיה יושב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כונתו לכך לא יכנס דברי ר"מ ר' יהודה אומר יכנס מעשה היה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין. וק"ל כר' יהודה שאע"פ שלא היה סבור להיות בתוך התחום ולקנות שביתה עם בני העיר כיון שדעתו היה לילך לעיר קנה שביתה עמהם

הרמב"ם פסק כרבי יהודה במשנה.

3.
רא"ש מסכת עירובין פרק ד סימן ו:

וקי"ל כרבי יהודה דרבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה. ולא עוד אלא כל ממקום ששונה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו:

גם הרא"ש פוסק כרבי יהודה והוא מנמק בשני נימוקים:

3.1
יש כלל שבמחלוקת מפורשת במשנה בין רבי מאיר ורבי יהודה – הלכה כרבי יהודה. כלל זה מובא בפירוש בגמרא בדף הבא [דף מו עמוד ב].

3.2
יש כלל שהלכה כרבי יהודה בעירובין [עירובין דף פא עמוד ב].
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סג, את הדברים לעיל גם ברי"ף. ומובא גם כלל נוסף:

3.3
[מובא בגמרא בדף הבא – דף מו]: בעירובין הלכה כדברי המיקל, וראה שם, בהערה צז מדוע דעת רבי יהודה במשנתנו היא קולא.

4.
ועל אף שהדברים נראים כאן פשוטים - מבחינת הפסיקה - יש להעיר:
במשנתנו רבי יהודה מוכיח את שיטתו ממעשה של רבי טרפון. ולכן יתכן שזו הסיבה להכרעה כמותו ["מעשה רב"].

4.1
וקצת קשה: הרי הכלל שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר הוא - כנראה - כלל של רבי יהודה הנשיא עצמו. אם כן, מדוע "רבי" היה זקוק לשבץ במשנתנו את ההוכחה מרבי טרפון?

4.2
ועל כל הנ"ל נראה לומר:
בברייתא שבגמרא הובא המעשה של רבי טרפון והגמרא דוחה את ההוכחה מרבי טרפון לשיטת רבי יהודה במשנתנו.
אבל לא הגמרא דוחה את הראיה אלא הברייתא עצמה דוחה.
בגירסאות מסויימות מוזכר שרבי עקיבא דחה בברייתא את ההוכחה [ראה ב"פרוייקט השו"ת, כנראה על פי "דקדוקי סופרים", הערה ז], לכן יכולנו לחשוב שבמקרה כזה, רבי עקיבא - שהיה רבו של רבי יהודה - "גובר" על רבי יהודה והלכה לא תהיה כרבי יהודה.
לכן, אולי, "רבי" הזכיר במשנה רק את ההוכחה של רבי יהודה [בלי הדחיה בברייתא] כדי לומר, שעל אף דעת רבי עקיבא נשארו הכללים שהוזכרו בפוסקים לעיל - הרי"ף והרא"ש - שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר.