סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "סוגיה כוותיה"

עירובין  מד ע"א


נחמיה בריה דרב חנילאי משכתיה שמעתא ונפק חוץ לתחום. אמר ליה רב חסדא לרב נחמן: נחמיה תלמידך שרוי בצער. אמר לו: עשה לו מחיצה של בני אדם ויכנס. יתיב רב נחמן בר יצחק אחוריה דרבא, ויתיב רבא קמיה דרב נחמן. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא: מאי קא מיבעיא ליה לרב חסדא? אילימא בדמלו גברי עסקינן, וקא מבעיא ליה: הלכתא כרבן גמליאל,
או אין הלכה כרבן גמליאל? או דילמא: בדלא מלו גברי עסקינן, וקא מבעיא ליה: הלכה כרבי אליעזר או אין הלכה כרבי אליעזר? - פשיטא, בדלא מלו גברי עסקינן. דאי סלקא דעתך בדמלו גברי עסקינן - מאי תיבעי ליה?
האמר רב: הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה! - אלא ודאי: בדלא מלו גברי עסקינן, ודרבי אליעזר קמיבעיא ליה. דיקא נמי, דקאמר ליה יכנס. מאי יכנס, לאו בלא מחיצה? 


מתוך כך שהגמרא מתייחסת דווקא לדברי "רב" [בדף הקודם] משמע שכך סוברת [ופוסקת] סוגייתנו, ומכך הוכיח תוס' לעיל - בדף הקודם [ראה מה שכתבנו שם] – שהלכה כרב שפסק כרבן גמליאל בכל דבריו. וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד מא, וגם שם, בהערה כא, שיש ראשונים שדוחים הוכחה זו של תוס', ואומרים שהגמרא מוכיחה מדברי רב שניתן ללמוד לסוגייתנו שמחיצה של בני אדם אף שאין זו מחיצה גמורה [שהרי אינם עומדים שם לצורך מחיצה] מכל מקום נחשבים כמחיצה.

ונראה לי שכוונת הדברים היא, שאם הגמרא מביאה הוכחה מדברי אמורא מסויים אין זו – בהכרח - הוכחה מסוג של "סוגיה כוותיה" שכך הלכה, מפני שיתכן שהעיקרון הנלמד משם איננו זה שעמד ביסוד אותה מחלוקת.

דבר דומה יש מייד בהמשך הסוגיה:

"... ודרבי אליעזר קמיבעיא ליה דיקא נמי"

ראה ב"מתיבתא" הערה ד, שהרשב"א פוסק הלכה כרבי אליעזר כי משמע מסוגייתנו שכך סובר רב נחמן. ונראה לי שגם ממהלך סוגייתנו כך נראה:
א. מפני שהדגש הוא על שיטת רבי אליעזר.
ב: מפני שדינו של רב נחמן הובא בתוך "סיפור" משמע מכך ש"עורך הגמרא" כך מכריע...



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר