אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"כיון דאמר זמן קבליה עליה"
האם אפשר לעשות קידוש בערב שבת ולנסוע אחר כך במכונית?
שבת מ ע"ב
קרוב לשמונים שנים שכן בית החולים "שערי צדק" במשכנו ברחוב יפו שבירושלים. לימים עבר למשכנו הנוכחי במערב העיר ותיכף ומיד נוצרו גם שאלות הלכתיות שונות כתוצאה מן המעבר. כך השאלה שהופנתה אל מרן הגרש"ז אויערבאך, מאחד שהיה רגיל לקדש בכל ליל שבת בבית חולים שבתוך העיר כדי להוציא במצוות קידוש על היין את החולים שנמצאים שם. לאחר מכן היה רגיל לחזור לביתו ולקדש לעצמו ולבני ביתו. ברם מעברו של בית החולים למערב העיר, הרחיק אותו מאוד מביתו ולכן הציעו לו לעשות את הקידוש מבעוד יום לאחר פלג המנחה ולהתנות שכוונתו רק להוציא את השומעים, אבל הוא עצמו לא יתכוון כלל לקבל שבת בכך וממילא יוכל גם אחר כך לנסוע חזרה לביתו לפני כניסת השבת.
מרן הגרש"ז שנדרש לשאלה (מנחת שלמה א, ג) השיב שעיקר נדון זה מפורש הוא כבר בהגהות הגרעק"א (אורח חיים, רסג) "מסתפקנא אם אחד שלא קבל עליו שבת יכול להוציא לקדש למי שקבל עליו שבת. דיש לומר דלזה שלא קבל דהוא חול אצלו הוי כאינו מחויב בדבר כההיא דירושלמי הובא בתוספות יבמות י"ד בן עיר אינו יכול להוציא לבן כרך דהוי אינו מחויב בדבר. או דהכא עדיף דבידו להביא עצמו לידי חיוב לקבל עליו שבת וצ"ע לדינא".
והיינו שתמצית ספקו של הגאון רבי עקיבא איגר, אם מי שבידו להפוך לבר חיובא, יכול להוציא ידי חובה גם בשעה שהוא עדיין אינו בר חיובא.
מרן הגרש"ז כשלעצמו, יצא לדון בזה מנקודה אחרת כשהוא בונה את יסודו על כך שמיד כשהוא מקדש ואומר 'מקדש השבת' חלים על המקדש דיני שבת על כל פנים מדרבנן, כי לאו כל כמיניה לאדם לומר 'מקדש השבת' ולהתנות שאינו מתחייב לשבות. וכעניין הנידון המובא בסוגייתנו שביום הכיפורים אי אפשר כלל לברך שהחיינו על הכוס משום "דאי מברך עליה ושתי ליה כיון דאמר זמן קבליה עליה ואסר ליה", והיינו לפי שאי אפשר לאדם לברך זמן על יום הכיפורים ולהתנות שעדיין אינו מקבל עליו קדושת היום.
ומזה הכריע הגרש"ז גם לנידון שלפנינו שיש לומר כי לא יתכן שאדם יקדש בשביל אחרים ולעצמו לא יקבל עליו קדושת שבת.
אמנם לאחר מכן הוא שב ומסתפק שהואיל ו"הרעק"א לא הזכיר כלל בדבריו שנעשה שבת למקדש על כרחו משמע דלא סובר הכי. והביאור בזה יתכן כי שפיר יש לחלק בין המברך בשביל עצמו כגון המברך ביום הכיפורים ברכת שהחיינו, למקדש אחרי פלג המנחה בשביל אחרים, ולכן בטלה דעתי".
אמנם להלכה ולמעשה הורה מרן הגרש"ז להחמיר "כיון שבעיקר הדין נשאר הרעק"א בספק אם יכולים להוציא מאן ספין ומאן רקיע להקל בזה בלא ראיה מוכחת מגמרא ופוסקים"
