סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "רבי... אומר"; "הלכה כרבי אליעזר"; "איפוך"

עירובין  לח ע"א-ע"ב


משנה. רבי אליעזר אומר: יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה ובין מלאחריה - מערב אדם שני עירובין ואומר: עירובי בראשון למזרח, ובשני למערב. בראשון למערב ובשני למזרח, ...
וחכמים אומרים: או מערב לרוח אחת, או אינו מערב כל עיקר. או מערב לשני ימים, או אינו מערב כל עיקר. ...
גמרא. ...
רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומרים: עירב ברגליו בראשון - אין מערב ברגליו בשני, נאכל עירובו ביום ראשון - יוצא עליו בשני.

אמר רב: הלכה כארבעה זקנים הללו, ואליבא דרבי אליעזר דאמר: שתי קדושות הן.
ואלו הן ארבעה זקנים: רבן שמעון בן גמליאל, ורבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה, ורבי
אלעזר ברבי שמעון, ורבי יוסי בר יהודה סתימתאה. ואיכא דאמרי: חד מינייהו רבי אלעזר, ומפיק רבי יוסי בר יהודה סתימתאה. - והא רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בר רבי יוחנן בן ברוקה איפכא שמעינן להו! - איפוך. - אי הכי היינו רבי! - אימא: וכן אמר רבן שמעון בן גמליאל וכו'. - וליחשוב נמי רבי! - רבי תני לה ולא סבר לה. - רבנן נמי תנו לה ולא סברי לה! רב גמרא גמיר לה. 

1.
רמב"ם הלכות עירובין פרק ח הלכה ה:

יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה או שני ימים טובים של גליות יש לו לערב שני עירובין לשתי רוחות וסומך על אי זה מהן שירצה ליום הראשון ועל העירוב שברוח השניה ליום השני, או מערב עירוב אחד לרוח אחת וסומך עליו לאחד משני ימים וביום השני יהיה כבני העיר וכאילו לא עשה עירוב ויש לו אלפים אמה לכל רוח, במה דברים אמורים בשני ימים טובים של גליות אבל בשני ימים טובים של ראש ב השנה הרי הן כיום אחד ואינו מערב לשני הימים אלא לרוח אחת. +/השגת הראב"ד/ יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין לפניה בין לאחריה. א"א ואיך לא פירש ולא חילק בדבר והלא העמידוה בגמרא /ערובין/ (לח) דמנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ובסוף אלף אמה לכאן דאי לא יום טוב ושבת לא מצי לערב לשתי רוחות, ראיתי שבסוף הפרק חזר ופירש.+

2.
מגיד משנה הלכות עירובין פרק ח הלכה ה:

[ה] יום טוב הסמוך לשבת וכו'. בפרק בכל מערבין (עירובין ל"ח) משנה ר"א אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניו בין מלאחריו מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי וחכמים נחלקו ונפסקה הלכה בגמרא כר"א וכן הדין בשני ימים טובים של גליות וכן מפורש שם ונזכר בהלכות אבל לא בשני ימים טובים של ראש השנה:

במשנה מובאת דעת רבי אליעזר ודעת חכמים שחולקים עליו. מודגש בגמרא ש"רב" פסק כרבי אליעזר, וכך נפסק ברמב"ם - כפי שמוסבר ב"מגיד משנה".

3.
שאלה א: מדוע הלכה כרבי אליעזר הרי הכלל הוא שאין הלכה כרבי אליעזר כי "שמותי הוא".

שאלה ב: הרי חכמים חולקים עליו והכלל הוא, שהלכה כרבים נגד יחיד.

שאלה ג: מדוע המשנה פותחת בניסוח "רבי אליעזר אומר..." ולא כמקובל שאומרים את הדין ואחריו: "... דברי רבי אליעזר, וחכמים..."

4.
על השאלה הראשונה ניתן לענות בפשטות, הרי רב טוען ש"ארבעה זקנים" – כלומר, ארבעה תנאים - פסקו כרבי אליעזר, וממילא יש בזה אישור שבסוגייתנו לא תופס הכלל שאין הלכה כרבי אליעזר.

4.1
ואולי כוונת הגמרא לומר, שאותם ארבעה תנאים לא ממש פסקו כרבי אליעזר, אלא הם עצמם פסקו דין מעצמם שבמקרה זהו גם הדין של רבי אליעזר, וממילא יש תשובה גם לשאלה השניה, שהרי אין כאן "יחיד ורבים" אלא "רבים ורבים": כלומר: חכמים – מצד אחד, ו"ארבעה זקנים" – מצד שני, ולכן "רב" יכול להכריע כאותם ארבעה זקנים!

5.
ולגבי השאלה השלישית:
מובא ב"בית אהרן", חלק י, עמוד ב ואילך בהרחבה:

ראה הליכות עולם שער ה' פרק ג' דפוס וורשא דף נ"ד ע"ב, שכ' וז"ל: מסורת בידינו וביד כל תלמידי חכמים
שבכל מקום ששנינו בראש הפרק "א"ר פלוני", כגון אמר ר' עקיבא מניין לע"ז [שבת פ"ב ע"א] וכו' כך הוא הלכה, ובכל מקום ששנינו בראש הפרק "ר"פ אומר" כגון "רבי אליעזר אומר" דשבת ק"ל אינה הלכה,
וכיו"ב בגמרא שכל מקום שאומר תנא דבי ר' ישמעאל כך הלכה ובכ"מ שאומר דבי ר' ישמעאל תנא אינה הלכה עכ"ל

לפי הביטוי "רבי אליעזר אומר" משמע מדברי "בית אהרן" לעיל, שאין הלכה כמותו. מדוע רב פסק כמותו?
אלא כפי שהגמרא אמרה שארבעה זקנים פסקו כרבי אליעזר ולכן רב פסק כמותו.

6.
וקשה מאד, הרי ארבעת הזקנים היו תנאים ש"רבי" ודאי ידע את דעתם. אם כן, גם "רבי" היה צריך לפסוק כרבי אליעזר ומדוע הוא ניסח במשנה "רבי אליעזר אומר".

7.
אלא נראה שיש לומר כך: "רבי" עצמו באמת לא פסק כרבי אליעזר אלא כחכמים במשנתנו. אלא שדברי ארבעת הזקנים נאמרו בברייתות, והברייתות נוסחו אחרי ש"רבי" ניסח במשנה. ולכן "רב" היה רשאי לפסוק כחכמים שסוברים כרבי אליעזר ולא כרבי.

7.1
והדבר מוכח, שהרי הגמרא אומרת במפורש ש"רבי תני לה ולא סבר לה" - ש"רבי" לא סובר כרבי אליעזר!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר