סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "רבי... אומר"; "הלכה כרבי אליעזר"; "איפוך"

עירובין  לח ע"א-ע"ב


משנה. רבי אליעזר אומר: יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה ובין מלאחריה - מערב אדם שני עירובין ואומר: עירובי בראשון למזרח, ובשני למערב. בראשון למערב ובשני למזרח, ...
וחכמים אומרים: או מערב לרוח אחת, או אינו מערב כל עיקר. או מערב לשני ימים, או אינו מערב כל עיקר. ...
גמרא. ...
רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומרים: עירב ברגליו בראשון - אין מערב ברגליו בשני, נאכל עירובו ביום ראשון - יוצא עליו בשני.

אמר רב: הלכה כארבעה זקנים הללו, ואליבא דרבי אליעזר דאמר: שתי קדושות הן.
ואלו הן ארבעה זקנים: רבן שמעון בן גמליאל, ורבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה, ורבי
אלעזר ברבי שמעון, ורבי יוסי בר יהודה סתימתאה. ואיכא דאמרי: חד מינייהו רבי אלעזר, ומפיק רבי יוסי בר יהודה סתימתאה. - והא רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בר רבי יוחנן בן ברוקה איפכא שמעינן להו! - איפוך. - אי הכי היינו רבי! - אימא: וכן אמר רבן שמעון בן גמליאל וכו'. - וליחשוב נמי רבי! - רבי תני לה ולא סבר לה. - רבנן נמי תנו לה ולא סברי לה! רב גמרא גמיר לה. 

רמב"ם הלכות עירובין פרק ח הלכה ה:

יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה או שני ימים טובים של גליות יש לו לערב שני עירובין לשתי רוחות וסומך על אי זה מהן שירצה ליום הראשון ועל העירוב שברוח השניה ליום השני, או מערב עירוב אחד לרוח אחת וסומך עליו לאחד משני ימים וביום השני יהיה כבני העיר וכאילו לא עשה עירוב ויש לו אלפים אמה לכל רוח, במה דברים אמורים בשני ימים טובים של גליות אבל בשני ימים טובים של ראש ב השנה הרי הן כיום אחד ואינו מערב לשני הימים אלא לרוח אחת. +/השגת הראב"ד/ יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין לפניה בין לאחריה. א"א ואיך לא פירש ולא חילק בדבר והלא העמידוה בגמרא /ערובין/ (לח) דמנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ובסוף אלף אמה לכאן דאי לא יום טוב ושבת לא מצי לערב לשתי רוחות, ראיתי שבסוף הפרק חזר ופירש.+

מגיד משנה הלכות עירובין פרק ח הלכה ה:

[ה] יום טוב הסמוך לשבת וכו'. בפרק בכל מערבין (עירובין ל"ח) משנה ר"א אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניו בין מלאחריו מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי וחכמים נחלקו ונפסקה הלכה בגמרא כר"א וכן הדין בשני ימים טובים של גליות וכן מפורש שם ונזכר בהלכות אבל לא בשני ימים טובים של ראש השנה:

במשנה מובאת דעת רבי אליעזר ודעת חכמים שחולקים עליו. מודגש בגמרא ש"רב" פסק כרבי אליעזר, וכך נפסק ברמב"ם – כפי שמוסבר ב"מגיד משנה".

ויש לי להעיר כמה הערות:

1. מדוע הלכה כרבי אליעזר הרי הכלל הוא שאין הלכה כרבי אליעזר כי "שמותי הוא".
2. הרי חכמים חולקים עליו והכלל הוא, שהלכה כרבים נגד יחיד.
3. מדוע המשנה פותחת בניסוח "רבי אליעזר אומר..." ולא כמקובל שאומרים את הדין ואחריו: "... דברי רבי אליעזר וחכמים..."

על השאלה הראשונה ניתן לענות בפשטות, הרי רב טוען ש"ארבעה זקנים" – כלומר, ארבעה תנאים - פסקו כרבי אליעזר, וממילא יש בזה אישור שבסוגייתנו לא תופס הכלל שאין הלכה כרבי אליעזר. ואולי כוונת הגמרא לומר שאותם ארבעה תנאים לא ממש פסקו כרבי אליעזר, אלא הם עצמם פסקו דין מעצמם שבמקרה זהו גם הדין של רבי אליעזר, וממילא יש תשובה גם לשאלה השניה, שהרי אין כאן "יחיד ורבים" אלא "רבים ורבים": כלומר: חכמים – מצד אחד, ו"ארבעה זקנים" – מצד שני, ולכן "רב" יכול להכריע "בשקט" כאותם ארבעה זקנים !!!.
הערה: אין בהלכה כלל [כעיקרון יסודי] שמכריעים דווקא כחכמים שהם יותר "רבים", ומי בכלל קבע ש"חכמים" במשנתנו הם רבים יותר מהמספר ארבע!

ולגבי השאלה השלישית:

אביא את מה שכתבתי על מסכת שבת דף קל:

שבת דף קל:

1. "אמר רבי..." בתחילת משנה/ברייתא / "רבי... אומר..."
2. "הלכה כרבים"
3. "שמותי"

בגמרא:

משנה. רבי אליעזר אומר: אם לא הביא כלי מערב שבת - מביאו בשבת מגולה. ובסכנה מכסהו על פי עדים. ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת, (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת.

במשנה מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי עקיבא.

שאלות:

מדוע המשנה מתחילה בביטוי "רבי אליעזר אומר..." ולא מתחילה כבדרך כלל: ".... דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר..."

מובא ב"בית אהרן", חלק י, עמוד ב ואילך בהרחבה:

ראה הליכות עולם שער ה' פרק ג' דפוס וורשא דף נ"ד ע"ב, שכ' וז"ל: מסורת בידינו וביד כל תלמידי חכמים
שבכל מקום ששנינו בראש הפרק "א"ר פלוני", כגון אמר ר' עקיבא מניין לע"ז [שבת פ"ב ע"א] וכו' כך הוא הלכה, ובכל מקום ששנינו בראש הפרק "ר"פ אומר" כגון "רבי אליעזר אומר" דשבת ק"ל אינה הלכה,
וכיו"ב בגמרא שכל מקום שאומר תנא דבי ר' ישמעאל כך הלכה ובכ"מ שאומר דבי ר' ישמעאל תנא אינה הלכה עכ"ל

לפי דבריו יוצא, [הוא מדגים את הכלל על משנתנו – מסכת שבת] שבסוגייתנו אין הלכה כרבי אליעזר. ואמנם הגמרא עצמה קובעת בהמשך [לפחות פעמיים] במפורש שאין הלכה כרבי אליעזר. השאלה היא מדוע הגמרא עצמה לא מסתמכת על לשון המשנה, ולכן נראה לומר שתי אפשרויות:
א. רבי יהודה הנשיא אומנם קבע [באמצעות ניסוח המשנה] שאין הלכה כרבי אליעזר, והגמרא פסקה כך מחמת שיקולים נוספים כדי לבסס את ההכרעה שלא כרבי אליעזר.

ב. יכול להיות שבאופן עקרוני מדובר בתקופות שונות, והגמרא פסקה שכבר בימי רבי אליעזר עצמו נקבע שאין הלכה כמותו, ורבי יהודה הנשיא [מאוחר יותר] קבע "סופית" שאין הלכה כמותו וניסח כך את המשנה.

ג. יכול להיות, שבמשנתנו הכלל שהבאנו לעיל לא מתאים מכיון שבדברי רבי אליעזר מובאים שני ענייינים "ועוד אמר רבי אליעזר...", והרי כאן מוזכר הניסוח "אמר רבי אליעזר" ולפי הכלל שאמרנו כן היתה ההלכה צריכה להיות כמותו והמסקנה היא לא כך, אלא מכיון שנוסף הביטוי "ועוד" אין הכרח מהלשון "אמר רבי אליעזר".

ולענייננו במסכת עירובין:

הרי לפי הביטוי "רבי אליעזר אומר" משמע מדברי "בית אהרן" לעיל, שאין הלכה כמותו. מדוע רב פסק כמותו?
אלא כפי שהגמרא אמרה שארבעה זקנים פסקו כרבי אליעזר ולכן רב פסק כמותו, וקשה לי מאד, הרי ארבעת הזקנים היו תנאים ש"רבי" ודאי ידע את דעתן אם כן גם "רבי" היה צריך לפסוק כרבי אליעזר ומדוע הוא ניסח במנה "רבי אליעזר אומר".
אלא נראה לי - דבר שיש בו מעין חידוש - שיש לומר כך: "רבי" עצמו באמת לא פסק כרבי אליעזר אלא כחכמים במשנתנו. אלא שארבעת הזקנים דבריהם נאמרו בברייתות, והברייתות נוסחו אחרי ש"רבי" ניסח במשנה. ולכן "רב" היה רשאי לפסוק כחכמים שסוברים כרבי אליעזר ולא כרבי.
והדבר מוכח, שהרי הגמרא אומרת במפורש ש"רבי תני לה ולא סבר לה" – ש"רבי" לא סובר כרבי אליעזר !
 

ונוסיף:
ראינו בסוגיה:

רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומרים: עירב ברגליו בראשון - אין מערב ברגליו בשני, נאכל עירובו ביום ראשון - יוצא עליו בשני.
אמר רב: הלכה כארבעה זקנים הללו
, ואליבא דרבי אליעזר דאמר: שתי קדושות הן.
ואלו הן ארבעה זקנים: רבן שמעון בן גמליאל, ורבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה, ורבי אלעזר ברבי שמעון, ורבי יוסי בר יהודה סתימתאה. ואיכא דאמרי: חד מינייהו רבי אלעזר, ומפיק רבי יוסי בר יהודה סתימתאה. - והא רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בר רבי יוחנן בן ברוקה איפכא שמעינן להו! - איפוך. - אי הכי היינו רבי! - אימא: וכן אמר רבן שמעון בן גמליאל וכו'. - וליחשוב נמי רבי! - רבי תני לה ולא סבר לה...

הגמרא מקשה כיצד רב אמר שרבן שמעון בן גמליאל סובר כרבי אליעזר, הרי בברייתא נאמר להיפך [אלא שהם שתי קדושות] ועונה הגמרא "איפוך", כלומר יש לגרוס בברייתא שרשב"ג ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומרים "מערב" ולא "אין מערב". אומרים הפרשנים שהביטוי "איפוך" נועד בדרך כלל לצורך שינוי שמות החכמים ואילו כאן מדובר שה"איפוך" בא לשנות ולהפוך את הדעות !!!

ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמודים שס"ח-שס"ט.

ונראה לי שלפי מה שהגמרא עצמה כאן אומרת שדברי רשב"ג הם המשך דברי רבי [אימא: וכן אמר רשב"ג...] הרי שברור שרשב"ג אמר "מערב" שיתאים לדברי "רבי" [שמוזכר בברייתא לפני הקטע המצוטט לעיל] וסיומת דבריהם "אין מערב" הם בהכרח טעות ויש לשנותם, אבל ניתן לומר [חידוש" שכבר כתבתי בדפים הקודמים] שאין ממש לשנות את המילים אלא באמת שמשנים את שמות החכמים [כמו בכל "איפוך"]: רשב"ג מתכוון לומר, שהוא סובר כדברי רבי שנאמרו לפניו, והדין של "אין מערב" זוהי שיטת החולקים עליו – כך אומרים רשב"ג ורבי יוחנן בן ברוקה.

לפי הנ"ל משמעות "איפוך" היא שינוי מבנה המשפט בעקבות שינוי שמות החכמים!!!

הערה: לפי הנ"ל יוצא שגם הביטוי "אימא" משמעותו היא שינוי תוכן על ידי תוספת מילה "וכן" שגורם שינוי בדעת רשב"ג - "איפוך" !



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר