סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 822
 

"היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו"

עירובין נז ע"ב

כאשר מודדים 2000 אמה לידיעת תחום שבת יש לחשב את מידת הרוחב המישורי בחבל 50 א' מבלי להתחשב באורך השיפוע המלא, מכיון שמדידת אלפיים אמה הם מדרבנן, הקלו חכמים שניתן להבליע את שיפוע ההר או המדרון במידה.

הגמ' בדף נח: מחדשת: "א"ר נחמן אין מקדרים לא בעגלה ערופה, ולא בערי מקלט, מפני שהן של תורה". במדידת העיר הקרובה מהמקום שנמצא חלל, לא מבליעים את מדרון ההר, או הגיא, שהזדמן בין החלל לבין העיר, וצריך לקחת בחשבון את השיפוע המלא, וכן לגבי ערי מקלט, נאמר בתורה שעיר מקלט קולטת את הרוצח בשגגה, והמשנה במכות אומרת: כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת, אותו תחום של 70 אמה מחוץ לעיר מקלט נמדד בחשוב שיפוע ההר או הגיא שמזדמן ולא מבליעים אותם בקו אוירי. בניגוד למדידת 2000 אמה שבה הקלו חכמים משום שהוא רק דרבנן.

הרש"ש בדף נח: מעיר הערה עצומה "תמיהני על הרמב"ם שלא הביא ד"ז לעניין ערי מקלט, לא בפ"ח מהלכות רוצח ולא בפי"ג מהל' שמיטה". בהל' עגלה ערופה בפ"ט הל' ד' (רוצח ושמירת הנפש) כותב הרמב"ם: כשמודדים מן החלל מדקדקים במידה ואין מקדרים בה, הרי לנו הדין של רב נחמן, אבל כמה מפליא שבהל' רוצח בשוגג הדין שתחום עיר מקלט קולט, מופיע ברמב"ם פ"ח הל' י"א "כל עיר הקולטת תחומה קולט כמוה", אבל הדין שאין מודדין בהשערה ואין מקדרין בתחום עיר מקלט לא מופיע ברמב"ם, ומפליא מדוע השמיט הרמב"ם הלכה חשובה זו של רב נחמן, בה בשעה שהוא מצא לנכון לכתוב הלכה זו בהל' עגלה ערופה. הרש"ש נשאר בצ"ע.

במדרש תנאים, דברים י"ט מובאת מחלוקת תנאים מעניינת בענין ערי מקלט, תנא אחד אומר שבתוך ערי מקלט לא היו לא הרים ולא גאיות לקיים מה שנאמר: "הוא ינוס אל אחת מן ההרים הא-ל וחי" – עיר שיש בה מעלות ומורדות לא יוכל להתקיים בה ציווי התורה של "הוא ינוס אל אחת מן ההרים". התנא השני סבור: שגם בדרך לעיר מקלט אין קיימים מעלות ומורדות שנאמר: "תכין לך הדרך". הרמב"ם בפי"ח מרוצח ושמירת הנפש הל' ה' כותב כך: "וחייבים ב"ד לכוון הדרכים בערי מקלט לתקנם ולהרחיבם ומסירים מהם כל מכשול וכל תקלה ואין מניחים בדרך לא תל, ולא גיא, ולא נהר, אלא עושין עליו גשר כדי לא לעכב את הבורח שנאמר: "תכין לך הדרך". הרי שהרמב"ם פסק: כאותו תנא שלומד שיש על ב"ד ליישר את הגישה להרי מקלט ולא להניח בה לא גיא, ולא הר, א"כ אין מקום בכלל לדין של אין מקדרין בהרים בנוגע לעיר מקלט, שהרי תחום עיר מקלט הוא המקום שאליו נסים הרוצחים בשגגה, לא היה בו לא גיא ולא תל, רק אליבא דאותו תנא הסבור: שבתוך העיר מקלט נמנעו מלהשאיר תל וגיא, ובדרך לעיר מקלט לא היה על ב"ד להסירם, אז יכל ר"נ לומר את דינו שאין מקדרין לגבי מדידת תחום עיר מקלט, אבל הרמב"ם שפסק כאותו תנא שהדרך ותחום עיר המקלט אין משאירים בו לא הר ולא בקעה, שוב אין מקום להביא את הדין של אין מקדרים בתחום עיר מקלט.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)