מקרי שמע
עירובין לו ע"ב
"קשיא חכם אחכם! ... חכם אחכם לא קשיא; הא - במותיב פירקי, הא - במקרי שמע".
פירש רש"י: "מקרי שמע - כלומר מלמדי תינוקות להתפלל". וקשה, הרי מלמד תינוקות נקרא בכל מקום מקרי או מיקרי דרדקי, ובשום מקום אינו נקרא מקרי שמע. אלא שכמו שכתב רבינו חננאל צריך להקיש מהסוגיא המקבילה בירושלמי (פרק ג הלכה ו), שם במקום מקרי שמע מוזכר חכם רגיל. פירוש, קריאת שמע היא הדבר הפשוט והבסיסי ביותר שמלמדים כי זו הפרשה בתורה החשובה ביותר ליודעה. ואמרו בתוספתא מסכת חגיגה א הלכה ב: "קטן... – יודע לדבר – אביו מלמדו שמע...", וכך הוא גם בספרי זוטא טו, לח. וכן אמרו במסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יג שהדבר הראשון שלימד רבן יוחנן בן זכאי את רבי אליעזר כשבא ללמוד לפניו היה קריאת שמע. ולרוב אין מלמדים אותה אלא מלמדי דרדקי לתינוקות של בית רבן.
ועדיין קשה, מדוע אותו מקרי שמע מכונה חכם, במה הוא שונה מכל איש כגון אותו איש המניח את העירוב, הרי מדובר שהוא אינו זקוק כלל ללמוד ממנו.
עוד קשה, למה בורח הוא מאותו מקרי שמע. וכתב התורת חיים שתירוץ רש"י דחוק, שכן לא הוזכר כלל שחכם אחר בא לצד השני, והעיקר חסר מהספר. עוד הקשה: "דפשט הסוגיא משמע שהוא בורח ממנו מחמת שהוא מקרי שמע, דומיא דפרהגבנא {גבאי המס} שהוא בורח מחמתו". והערוך פירש שבורח ממנו כי הוא רגיל לתבוע מהם ממון. וגם זה דוחק שיוכל לתבוע שכר שבת, ועוד על דבר שכולם יודעים ללמד. ועוד שפירוש זה ניחא רק למאן דאמר שמערבין לדבר שאינו של מצוה, כך כתב התורת חיים. גם היעב"ץ הקשה על פירושי רש"י והערוך, ופירש שיצטרך להטפל במזונות האורח ואין לו די. וקשה למה הזכירו חכם ולא אורח בעלמא, ועוד שגם זה אינו מצוה.
אלא יש לפרש שאדרבה, כיון שגם מניח העירוב חכם כמו אותו מקרי שמע, גם הוא רוצה לצאת וללמד כמותו. וכאשר ישמע לאיזה צד הגיע חבירו, ייצא הוא לצד השני ללמד שם.
