סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "ליתא למתניתין"

עירובין  לו ע"ב - לז ע"א


אמר רב: ליתא למתניתין מדתני איו. דתני איו: רבי יהודה אומר: אין אדם מתנה על שני דברים כאחד, אלא אם (כן) בא חכם למזרח - עירובו למזרח, ואם בא חכם למערב - עירובו למערב. אבל לכאן ולכאן - לא. - מאי שנא לכאן ולכאן דלא - דאין ברירה, למזרח למערב נמי אין ברירה! - אמר רבי יוחנן: וכבר בא חכם. –
אדרבה,
ליתא לדאיו ממתניתין! - לא סלקא דעתך, דהא שמעינן ליה לרבי יהודה דלית ליה ברירה. דתנן: הלוקח יין מבין הכותים
אומר: שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, עשרה מעשר ראשון, תשעה מעשר שני - ומיחל ושותה מיד, דברי רבי מאיר. רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין.

עולא אמר: ליתא לאיו ממתניתין. ואלא הא דקתני רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין? - עולא זוזי זוזי קתני: דברי רבי מאיר ורבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון אוסרין. 


 הגמרא מביאה "סתירה" בדעת רבי יהודה במשנתנו ובברייתא האם הוא סובר "יש ברירה". בתחילה "רב" קבע שדברי הברייתא אודות שיטת רבי יהודה עדיפה על פני מה שמובא במשנה בשם רבי יהודה! רש"י מפרש: "ליתא למתניתין – אינה עיקר". [הערה: ביטוי זה מופיע רק במקום אחד נוסף בש"ס – יבמות דף פג] מהי כוונת רש"י המדוייקת?

א. משנתנו משובשת ובטעות נאמרו בה בשם רבי יהודה !
2. כאילו יש שתי דעות מה אמר רבי יהודה, ודבריו בברייתא הם ה"עיקר". [דומה קצת למה שנאמר בסוגיות לעיל "הא דידיה, הא דרביה"]

לאחר מכן עולא דווקא טוען להיפך, שדברי משנתנו הם העיקר לעומת דבריו בברייתא ורבי יהודה סובר אמנם שיש ברירה כמשמע במשנתנו.

ונראה לי לומר, שעל כולם מוסכם שבאופן בסיסי ועקרוני דברי חכמים במשנה "חשובים" יותר מדברי חכמים בברייתא. ו"רב" שטען שדברי הברייתא הם העיקר יתכן שאמר זאת מידיעה אישית הסטורית ששמע כך מ"רבי" עצמו, או בגלל ש"רב" נחשב כתנא וכאילו הוא פוסק כרבי יהודה בברייתא, ואילו עולא "מחזיר" את "כבוד" המשנה למקומה !!!



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר