טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
קידה לחוד, וקידה לבנה לחוד – קידה שעירה
"... ומנא תימרא דשני לן בין עוזרדין לשאין עוזרדין? דתניא: הקנין והאטדין וההגין מין אילן הן, ואינן כלאים בכרם. ותניא אידך: הקנים והקידן והאורבנין מין ירק הן, והן כלאים בכרם. קשיא אהדדי! אלא שמע מיניה: כאן בעוזרדין, כאן בשאין עוזרדין. שמע מיניה. וקידה מין ירק הוא? והתנן: אין מרכיבין פגם על גבי קידה לבנה, מפני שהוא ירק באילן אמר רב פפא: קידה לחוד, וקידה לבנה לחוד" (עירובין, לד ע"ב).
פירוש: ומוסיף: וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לָן [ומנין תאמר, תביא ראיה, ששונה לנו ההלכה] בֵּין עוּזְרָדִין לְשֶׁאֵין עוּזְרָדִין דְּתַנְיָא [שהרי שנינו בברייתא]: הַקָּנִין וְהָאֲטָדִין וְהַהִגִּין (מיני קוצים) מִין אִילָן הֵן, וְאֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם משום שכלאי הכרם אינם אלא ירקות שבין הגפנים. וְתַנְיָא אִידָךְ [ושנויה ברייתא אחרת]: הַקָּנִים וְהַקִּידָן (מיני קידה) וְהָאוּרְבָּנִין מִין יָרָק הֵן, וְהֵן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם, קַשְׁיָא אַהֲדָדֵי [קשה מזה לזה] שבמקור אחד נראה שהקנים הם כאילן, וממקור אחר נראה שכירק הם! אֶלָּא שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן] שיש לחלק: כָּאן בְּעוּזְרָדִין [בקנים שהתקשו] הריהם כאילן. כָּאן בְּשֶׁאֵין עוּזְרָדִין [בשלא נתקשו] דינם כירק. ומסכמים: אכן שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן]. אגב הדברים שנאמרו שואלים: וְכי קִידָּה מִין יָרָק הוּא?! וְהָתְנַן [והרי שנינו במשנה] אֵין מַרְכִּיבִים פֵּגָם עַל גַּבֵּי קִידָּה לְבָנָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הרכבת יָרָק בָּאִילָן. הרי שקידה לבנה אילן היא! אָמַר רַב פַּפָּא: אין להקשות כי קִידָּה לְחוּד והיא מין ירק, וְקִידָּה לְבָנָה לְחוּד והיא מין אילן (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: קידה שעירה שם באנגלית: Spiny Broom שם מדעי: Calicotome villosa
שם נרדף במקורות: קידה לבנה (?) שמות בשפות אחרות: ערבית - קָנְדוּל, קוּנְדֵל
שם עברי: פוניכרוס תלתני שם באנגלית: Trifoliate Orange שם מדעי: Poncirus trifoliata
שם נרדף במקורות: קידה לבנה (?)
הנושא המרכזי: לזיהוי הקידה הלבנה
ראו גם במאמר "הקושט, והחימום, וראשי בשמים" (נידה, נא ע"ב). לקריאה הקישו כאן.
הברייתא והגמרא מתארות שני מיני קידה שהאחד ("קידה" או "קידן") הוא ירק ואילו השני ("קידה לבנה" הוא עץ). וכך כתב הר"ש (כלאים, פ"א מ"ח): "קדה לבנה - מין אילן אבל סתם קדה מין ירק כדמשמע בפ' בכל מערבין (דף לד ב) דאמרינן הקנים והאטדין וקידין ואורבנין מין ירק".
מפרושי כמה מהראשונים משתמע שהם סברו שהקידה הלבנה היא הבושם הנקרא בלשון המקרא קדה (שמות, ל כ"ד). הערוך (ערך "קדה") פירש: "... פירוש קדה לבנה קושטו בלעז ויש לו ריח טוב מן וקדה חמש מאות והיא קציעה". בלשון זהה כתב גם הריבמ"ץ (כלאים, פ"א מ"ח): "קידה לבנה - פי' לעז קושטו, ויש לו ריח טוב, והוא מלשון וקדה חמש מאות". הרמב"ם בפיהמ"ש (שם) התייחס לקידה כמין עץ: "וקדה - מין עץ שריחו טוב, תרגום וקדה וקציעתא, ואומר קציעות כל בגדותיך" אך רש"י (שמות, שם) חולק בנקודה זו: "וקדה - שם שורש עשב, ובלשון חכמים קציעה" ובסוגייתנו "קידן - בושם ששמו קידה". בהלכות כלי המקדש (פ"א הל' ג') כתב הרמב"ם: "והקדה היא הקושט". הקשה הכסף משנה (שם): "ומ"ש והקדה הוא הקשט יש לתמוה על זה שהרי אונקלוס תרגם קדה קציעתא ורבינו בפרק שאחר זה מנה קציעה וקשט בשתים". גם הב"ח (או"ח, סי' קל"ג) התייחס לקושי זה וכתב:
"וקציעה. היא קידה ופירש רש"י שם שורש עשב ובלשון חכמים קציעתא וכן תרגם אונקלוס (שמות שם) וקציעתא ובסוף פרק קמא דב"ב (טז ב) בבנות איוב ושם השנית קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה ופירש רש"י מין בושם הוא. אבל הרמב"ם בפ"א מהלכות כלי המקדש (ה"ג) כתב הקידה הוא הקושט ותימה שפירש היפך התרגום ועוד שבפ"ב (ה"ג) מנה קציעה וקושט בשתים. וצריך לומר שהיה נודע לרב דהקידה שהוזכרה בתורה איננה הקציעה שאמרו החכמים אלא הקידה הוא הקושט והקציעה מין בושם אחר הוא וזה לשון הערוך בערך קדה קושט"ו בלעז. ולפי זה נראה עיקר דמה שכתב הרמב"ם בפ"א והקידה הוא הקושט רצונו לומר הוא הנקרא קושט"ו בלעז אבל אין זה הקושט דתנא בברייתא זו וההבדל ביניהם הוא דהקושט דברייתא קריאת השי"ן הוא בלשון סבולת כמו שכתב להדיא בספר כנפי יונה (לרמ"ע מפאנו ח"ב סי' יט) וקושט"ו בלעז בלשון שבולת הוא".
על פי הב"ח יש שני מיני "קושט" שאחד מהם מנוקד בשי"ן שמאלית ואחד בשי"ן ימנית. בעל "הגיון שלמה" (צד לו ע"א) הציע ליישב את דברי הרמב"ם על פי כת"י הערוך שהיו שני מיני "קדה": "לפי נוסחת הכ"י הוי קידין קדה דאורייתא והיינו הך דעירובין שהוא מן ירק, מה שאין כן קידה לבנה הוא הקשט והוא מין אילן. ולפי זה יש תרתי מיני קידה שהויין ממיני ריח טוב.... אמנם ע"פ הנ"ל יתישבו דברי הרמב"ם דהלא שני מיני קדה יש שמריחין ואם כן גם בתרגום יש שני מיני קציעה".
לדעת י. פליקס אין לזהות את שני מינים אלו עם הקידה המקראית (או בשם הנרדף קציעה) שזוהתה על ידו כעץ קנמון הכסיה משום שהוא עץ טרופי שלא גדל בארץ ואילו המשנה (כלאים, פ"ח מ"א) עוסקת באיסור להרכיב עליו פיגם.
קידה לבנה – קידה שעירה
ע. לעף מזהה הן את הקידה והן את הקידה הלבנה כצמח הנקרא בימינו בשם קידה שעירה (י. פליקס זיהה את הקידה השעירה עם הצמח נעצוץ במקרא ועם הגה או היגין בספרות חז"ל). שני השמות מייצגים את העץ במצביו השונים. ה"קידה" או "קידן" היא כאשר העץ הצעיר ורך ואז מעמדו כשל "ירק" ("כאן שאין עוזרדין") ואילו ה"קידה הלבנה" היא העץ הבוגר בעל גזע קשה שמעמדו כשל "אילן". הצעתו של לעף מבוססת על תשובת הגמרא לסתירה בין שני מקורות שבאחד מהם הקנים נחשבים מין אילן ובשני מין ירק. מתרצת הגמרא: "כאן בעוזרדין, כאן בשאין עוזרדין" כלומר כאן בקנים שהתקשו ונקראים אילן וכאן בקנים שלא התקשו שמעמדם כשל ירק. מפרש רש"י (עירובין, לד ע"ב): "עוזרדין - שהוקשה כבר הרי הן כאילן, וכי שרינן בשאינן עוזרדין בעוד הקנים רכין, דהוו כירק, ובירק לא הזכירו חכמים שבות". ההשוואה בין הקנים והקידה בעייתית משום שבניגוד לקנים שבהם הצמח נקרא בשם זהה בשני המצבים (רכים וקשים) הרי שלקידה שמות שונים. י. פליקס דוחה את זיהוי זה משום שהרכבת פיגם על קידה שעירה בלתי אפשרית לאור המרחק הטקסונומי הגדול בין שני הצמחים. הקידה השעירה שייכת לתת-משפחת הפרפרניים ואילו הפיגם שייך למשפחת הפיגמיים.
י. פליקס הציע שקידה לבנה היא העץ פונקירוס תלתני (Poncirus trifoliata) ממשפחת הפיגמיים שעליו, אכן מסתבר, ניתן להרכיב את הפיגם. יוספוס מספר על פיגם שגדל בחצירו של המלך הורדוס במבצר מכור שהיה "נפלא בגודלו ולא נפל מכל עצי תאנים בגובהו ועוביו" (מלחמות, ז, ו, ג'). תאור זה רומז על האפשרות שמדובר בפיגם מורכב. פונקירוס תלתני הוא שיח או עץ קוצני בעל עלים תלתניים ופרחים הדומים לפרחי הפיגם (תמונה 3). פרי עץ זה נראה כמין לימון בהיר ושעיר ריחני מאד (תמונה 4). צמח זה משמש ככנה להרכבת מיני הדרים (גם הם שייכים למשפחת הפיגמיים). י. פליקס מעלה ספק אם הכירו את הפוניקרוס שמוצאו מסין בתקופת המשנה אך ייתכן והוא הובא ארצה יחד עם צמחי בושם אחרים שמוצאם במזרח.
 |
|
 |
|
תמונה 3. פוניקרוס תלתני - פריחה צילם: Kurt Stüber |
|
תמונה 4. פוניקרוס תלתני - פירות צילם: Karelj |
קידה לבנה - קושט
הערוך והריבמ"ץ (שם) מזהים את הקידה הלבנה עם הבושם קושט: "קידה לבנה - פירוש לעז קושטו וכו'". ברמב"ם (הלכות כלי המקדש, פ"א הלכה ג') אנו מוצאים: "והקדה היא הקושט". הקושט מזוהה עם הצמח זנגביל המלמלה (קוסטוס – Costus speciosus) ממשפחת הזנגביליים הגדל בהרי ההימליה. פרחי מין זה בצבע לבן ואולי הוא הקידה הלבנה. זיהוי זה בעייתי לאור כך שקשה להניח שצמח זה גדל בארץ (ראו עוד במאמר "הקושט שנים עשר").
קידה לבנה – שבר לבן
הצעה נוספת שהעלה י. פליקס היא הצמח שבר לבן (תמונה 2) הדומה לפיגם ואף נקרא בפי דיוסקורידס בשם פיגם בר (בגרמנית הוא נקרא פיגם סורי – Syrische Raute). לשבר הלבן פרחים לבנים ומכאן ייתכן וקיבל את השם קידה לבנה. השבר שייך למשפחת הזוגניים המקורבת מבחינה טקסונומית לפיגמיים ולכן ייתכן וניתן להרכיב ביניהם. בסופו של דיון הצעה זו נדחתה על ידו משום שהשבר הלבן הוא צמח עשבוני ולא ייתכן ומעמדו לעניין הרכבה כשל אילן.
רשימת מקורות:
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 109).
י. פליקס, כלאי זרעים והרכבה (עמ' 157-161).
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "שבר לבן", "קידה שעירה".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
