סתירה בדברי רש"י בנוגע אביי ורבא, מי היה הבקי ומי היה החריף / הרב פנחס וויליגער

עירובין כט ע"א

(א)

במס' עירובין (דף כ"ט ע"א) אמר רבא הרינו כבן עזאי בשוקי טבריא פירש"י ז"ל, הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, יומא בדיחא הוה ליה לרבא, ואמר להו לתלמידיו: השתא צילי דעתאי, והריניי מזומן "להשיב בחריפות" לכל מי שישאלני כבן עזאי, שהיה דורש בשוקי טבריא, ולא היה בימיו עוקר הרים כמותו, [והיה אומר: כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום, חוץ מן הקרח הזה].

ובמסכת עירוכין (דף ל' ע"ב) אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה פירש"י, הריני, משובח במקומי שאני "דרשן ובקי" כבן עזאי, שהיה משתבח בשוקי טבריא, כדתניא בבכורות בפ' תשיעי (דף נח) בן עזאי אומר כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום.

והקושיא הוא למה לגבי רבא, פירוש רש"י שהיה חריף כבן עזאי, ולמה לגבי אביי פירוש שהיה בקי.
 

(ב)

ומצאתי את שאהבה נפשי בס' באר שבע עמ"ס הוריות (דף י"ד ע"א), בהא נמי מתורץ מה ששינה רש"י הפירוש על מאמר הריני כבן עזאי בשוקי טבריה שאמרו אביי ורבא, דאלו בפרק בתרא דערכין (ל, ב ד"ה הריני) פרש"י גבי הא דאמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה, וז"ל הריני משבח במקומי שאני דרשן ובקי כבן עזאי שהיה משבח בשוקי טבריה, כדתניא בבכורות (נח, ב) אמר בן עזאי כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום עכ"ל, ואלו בעירובין פרק בכל מערבין (כט, א ד"ה הריני) פרש"י גבי הא דאמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריה, וז"ל יומא בדיחא הוה ליה לרבא ואמר להו לתלמידיו השתא צילא דעתאי והריני מזומן להשיב בחריפות לכל מי שישאלני כבן עזאי שהיה דורש בשוקי דטבריה ולא היה בימיו עוקר הרים כמותו עכ"ל, לפי שרש"י הרגיש דכאן בשמעתין משמע בהדיא דאבי יהוה סיני טפי מרבא, כדקאמר דכולהו איפריך דאביי לא איפריך, הלכך לא מסתבר ליה לרש"י לפרש שרבא היה משבח עצמו יותר מכל חכמי דורו כבן עזאי בבקיאות, דהא אבי יהוה בקי יותר מיניה, ולפיכך פירש"י שרבא היה משבח עצמו כבן עזאי בעוקר הרים ואביי היה משבח עצמו כבן עזאי בבקיאות, כדמוכח כאן בשמעתין דהוה סיני טפי מכל חכמי דורו. כן נראה, עיי"ש.
 

(ג)

ויש להעיר ממה שכתב השו"ת מהריק החדשות (ס' י"ב) (עירובין דף כ"ט ע"א) בגמ': אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא וכו'. ופירש"י כבן עזאי שהיה בשוקי טבריא, ולא הוה בימיו עוקר הרים כמותו. (והיה אומר כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה) עכ"ל.

כתב רש"י בבכורות דף י"ח ע"א דמ"ש חוץ מן הקרח הזה היינו ר"ע.

העיר בשו"ת מהרי"ק (החדשים סי' י"ב) דחזינן מדברי בן עזאי, דר"ע הי 'גדול ממנו בתורה, וציין לעוד כמה מקומות בש"ס דחזינן דר"ע הי' גדול בתורה מבן עזאי.

א) הוריות (ב' ע"ב) תלמיד ורואוי להוראה כגון שמעון, בן עזאי וכו' ואי הי' גדול כר"ע הרי ר"ע הי' מן הסנהדרין.

ב) קידושין (מ"ט ע"ב) ע"מ שאני חכם אין אומרים כר"ע וכו', ע"מ שאני תלמיד אין אומרים כשמעון בן עזאי וכו'.

ג) סוטה (מ"א ע"א) משמת ר"ע בטל כבוד התורה ובברייתא בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעיינות החכמה), משמת בן עזאי בטלו השקדנים.

ד) ב"ב (קנ"ח ע"ב) בן עזאי הי' תלמיד חבר לר"ע וכו'.

ולפי כל הנ"ל יש להקשות על מ"ש רש"י ולא היה בימיו עוקר הרים כמותו, והרי במס' חגיגה (י"ד ע"ב)ד בן עזאי מת לפני ר"ע. א"כ הי' ר"ע דהי' גדול מבן עזאי, וא"כ מ"ט כתב רש"י דלא הי' עוקר הרים כמותו.

וע"ז תי' המהרי"ק די"ל דבן עזאי הי' עוקר הרים, ואילו ר"ע הי' סיני, וע"כ היה ר"ע גדול מבן עזאי, דהרי במס' הוריות מסיק דסיני עדיף.

עוד כתב לתרץ דהנה יש להעיר עוד, הא כיון דר"ע הי' עדיף מבן עזאי א"כ מ"ט אמר רבא הריני כבן עזאי ולא קאמר הריני כר"ע, וע"כ צ"ל דאף דר"ע הי' גדול מבן עזאי, מ"מ בן עזאי הי' שקדן והי' יושב בשוקי טבריא והי' משיב לשואלין בכל מקום שהיו שואלין אותו, וזה דבר שר"ע לא הי' עושה, וע"כ נקט הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, וא"כ י"ל דמה שכתב רש"י ולא היה בימיו עוקר הרים כמותו, י"ל דהיינו בטבריא לא הי' עוקר הרים כמותו, אבל בבני ברק מקום מושבו של ר"ע, שם הי' עוקר הרים כמותו והוא ר''ע.עכ"ל
 

(ד)

ומכלל ופרט הנ"ל דבן עזאי ה' עוקר הרים ור"ע היה בקי גדול מבן עזאי, למה בעירוכין פירש"י שהיה בק"י כבן עזאי, והאמר בן עזאי כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום, הא גם אמר חוץ מן הקרח הזה, דהיינו ר"ע, ולפי המהרי"ק הנ"ל משמע דר"ע היה יותר בקי מבן עזאי, ואפשר ע"כ לא סיים רש"י ולא היה בימיו בקי כמותו כמ"ש בעירובין ולא היה בימיו "עוקר הרים" כמותו, דהיה ר"ע שהיה בקי יותר מבן עזאי.

עוד יש לומר דע"כ כתב רש"י שאני "דרשן ובקי" כבן עזאי ולא רק בקי דבבקועות גרידא אפשר היה ר"ע בקי גדול אבל דרשן ובקי היה בן עזאי יותר מר"ע,
 

(ה)

אמנם סגר עליהם המדבר דיש עוד שני פעמים בש"ס דאביי אמר הרינו כבן עזאי וכו' ורש"י פירוש שם דאביי היה חריף (ולא בקי),א) רש"י במסכת סוטה (דף מה עמוד א) הריני כבן עזאי בשוקי טבריא – יום אחד היה דעתו צלולה אמר הריני כאן בפומבדיתא מוכן להשיב דבר לשואל "בעומק ובחריפות" כבן עזאי שהיה חריף ודורש בשוקי טבריא.

וברש"י מסכת קידושין (דף כ עמוד א) אמר אביי הריני כבן עזאי – כי הוה בדיחא דעתיה הוי רגיל למימר הכי הריני פתוח ומוכן להשיב לשואלי דבר תורה כבן עזאי שהיה דר בטבריא שהיה "חריף ודרשן" ואמר (בכורות כח) כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה, וצע"ג ומצוה ליישב
 

(ו)

ובנוגע האבעי' סיני ועוקר הרים איזה מהן עדיף דמסיים הגמ' בהוריות (דף י"ד ע"א) דסיני עדיף דהכל צריך למרי חטיא, יש לפרש הפסוקים בפ' ויצא וישכב במקום ההוא ויחלם והנה סלם מצב ארצה, פרש"י באותו מקום שכב אבל י"ב שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה, עוסק בתורה משמע בעיון בעמקות כמובא ט"ז הלשון לעסוק בדברי תורה,וגם היה לומד בישיבת שם ועבר בדרך הלומדות והעיון, ע"כ חלם והנה סלם מצב ארצה סלם פירוש הבעה"ט בגי' סיני, דהראה לו מן השמים דסיני עדיף, ויקץ יעקב משנתו ממשנתו מהלימוד הרגיל בעיון בלומדות ואמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי לא ידעתי בכ"כ חשוב בשמים הלימוד של בקיאות שזה סיני- סלם מצב ארצה אבל ראשו מגיע השמימה דהכל צריך למרי חטא כנ"ל .
 

(ז)

ומסיים בדרך הלצה מהשאמר פעם מו"ר הרה"ג ר' פנחס הירשפרונג זצ"ל אם הת"ח הוי עוקר הרים היה יכול לעקור ההר סיני,וא"כ למה סיני עדיף,ותי' דהבעל עוקר הרים אינו יודע איפוא הסיני נמצא.

הרב פינחס וויליגער מח"ס נופת צופים ושמחת בחגך מונטריאל קאנאדא