הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "משמיה"

עירובין  כח ע"א

אמר רבי יהודה משמיה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב:

1.
הקשר בין רב יהודה ו"רב" בדרך כלל מופיע בש"ס בנוסח "אמר רב יהודה אמר רב" [וכך מובא בהמשך העמוד בגמרא] כי רב יהודה היה תלמידו של רב,

1.2
ואילו כאן יש קושי כפול: גם הביטוי "משמיה דרב" [שמשמע - לפי הרבה שיטות - שניסוח זה מעיד שלא היה תלמידו] וגם בגלל שמוזכר שם נוסף ביניהם ומשמע לפי זה בבירור שרב יהודה לא הכיר את רב וזה קשה מאד. אלא אם נאמר ש"רב יהודה" בסוגייתנו איננו רב יהודה שהיה תלמידו של רב.

2.
וראה ב"מנחת יהודה", שמעיר מכאן קושי על רש"י, מסכת חולין דף יז עמוד ב:

כל היכא דאמר משמיה דפלוני - לא שמעה ממנו אלא מאחרים שמע שקבלוה ממנו כי הא דרב אשי לא ראה את רבא מעולם כדאמר בעשרה יוחסין (קדושין דף עב:) יום שמת רבא נולד רב אשי.

רש"י מדגיש שרב אשי לא הכיר את רבא וממילא לא שמע ממנו דברי הלכה באופן ישיר ואישי. וכאשר רב אשי מצטט את דברי רבא הניסוח הוא "רב אשי... משמיה דרבא" – רב אשי שמע מאחרים ששמעו מרבא [למשל מרב פפא שהיה תלמידו של רבא, או מרב אחא בנו של רבא שלמד אצל רב אשי – מוזכר בהמשך הסוגיה].

3.
לפי רש"י הנ"ל אין מנוס מלומר שרב יהודה בסוגייתנו איננו רב יהודה "הרגיל" בש"ס שהיה תלמידו המובהק של רב [וגם של שמואל].

גם רב שמואל בר שילת בסוגייתנו היה תלמידו של רב.

4.
ונראה לומר: הביטוי "משמיה" [כשמדובר בתלמיד ורבו] משמעו, שהתלמיד מקבל עליו את דינו של רבו או בדיוק להיפך: הוא אומר את דברי רבו "וליה לא סבירא ליה".

5.
ואולי משמעו של הביטוי "משמיה", שהתלמיד לא מצטט את דברי רבו באופן מדוייק אלא רק את עיקר תוכן דבריו, או שאומר את הדין וללא הנימוק וההסבר. ויתכן שבכל מקום ומקרה יש לדון לגופו במשמעות הביטוי!

6.
ולעצם הביטוי: "אמר רבי יהודה משמיה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב" שעליו דנו, הרי שגירסת ר"ח היא: ,אמר רבי יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב". ולפי זה אין כלל קושיה על רש"י, מפני שמדובר ברב יהודה שהיה בנו של רב שמואל. ואותו רב יהודה באמת לא שמע מרב עצמו [היה בדור אחריו ואולי אף לא הכירו]. [ראה "הלבני", עמוד עא בהערה 1]