סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "הלכה כרוב בין אמוראים"

עירובין  יז ע"א


איתמר: שלשה ומת אחד מהן, שנים ונתוספו עליהן. רב הונא ורבי יצחק: חד אמר: שבת גורמת, וחד אמר: דיורין גורמין. תסתיים דרב הונא הוא דאמר שבת גורמת, דאמר רבה: בעאי מרב הונא, ובעאי מרב יהודה: עירב דרך הפתח ונסתם הפתח, דרך החלון ונסתם החלון, מהו? ואמר לי: שבת הואיל והותרה הותרה. תסתיים.
לימא רב הונא ורבי יצחק בפלוגתא דרבי יוסי ורבי יהודה קמיפלגי, דתנן: חצר שנפרצה משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו - מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אם מותרין לאותה שבת - מותרין לעתיד לבא, ואם אסורין לעתיד לבא - אסורין לאותה שבת. לימא רב הונא דאמר כרבי יהודה, ורבי יצחק דאמר כרבי יוסי? –
אמר לך רב הונא: אנא דאמרי אפילו לרבי יוסי, עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם - אלא דליתנהו למחיצות, הכא - איתנהו למחיצות.
ורבי יצחק אמר: אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה, עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא דאיתנהו לדיורין - הכא ליתנהו לדיורין. 

לא נרחיב לגבי הביטוי "חד אמר".
מהגמרא משמע שרב יהודה סובר כרב הונא, כי הגמרא למדה מהבעיה של רבה ששאל את רב הונא ואת רב יהודה מה באמת היתה דעתו של רב הונא, ובדרך אגב משמע שגם רב יהודה הסכים לדעתו [אם באמת נגרוס "ואמרו לי" ולא כגירסא שלפנינו "ואמר לי", שיתכן שמוסב רק על רב הונא, שלצורך כך הובא בסוגיה להוכיח מהי דעתו של רב הונא שחולק על רבי יצחק].

רמב"ם הלכות שבת פרק טז הלכה יג:

שלשה שהקיפו כדי צרכן וקנו שביתה ואחר כך מת אחד מהן הרי הם מותרין לטלטל בכולה, קנו שנים שביתה ביתר מבית סאתים ואחר כך בא להם שלישי אסורין לטלטל אלא בארבע אמות כשהיו קודם שיבוא זה, שהשביתה כ היא הגורמת לא הדיורין.

הרמב"ם פוסק כרב הונא.

מגיד משנה הלכות שבת פרק טז הלכה י:

[יג] שלשה שהקיפו כדי צרכן כו'. שם (י"ז) איתמר שלשה ומת אחד מהם שנים ונתוספו עליהם רב הונא ור' יצחק חד אמר שבת גורמת וחד אמר דיורין גורמין ופסק רבינו כרב הונא דהתם מוכח דרב יהודה הכי ס"ל וכן פסקו ז"ל:

הוא מנמק את פסיקת הרמב"ם בכך, שגם רבי יהודה סובר כמותו [ראה את ההסבר למעלה], וממילא יש כאן "רוב" – רב הונא ורב יהודה נגד רבי יצחק.
ויש להעיר: משמע מהנ"ל שבאופן עקרוני כנראה שאין כלל הכרעתי-כללי במחלוקת שבין רב הונא ורבי יצחק, או אולי אפילו להיפך: כעיקרון הלכה כרבי יצחק נגד רב הונא, ובסוגייתנו, רק מפני שרב יהודה סובר כרב הונא הלכה כרב הונא.

ביאור חדש מספיק הלכות שבת פרק טז הלכה יג:

[יג] ג' שהקיפו כ"צ וכו'. שם י"ז א' איתמר ג' ומת אחד מהן ב' כו' ר"ה ור"י ח"א שבת גורמת כו', ופסק רבי' כר"ה דתניא כוותי' שם ט' ב', ואביי ס"ל כוותי' שם צ"ג ב':

הוא מנמק את ההכרעה כרב הונא בכך שיש ברייתא לטובתו בדף ט עמוד ב. כנראה שנימוק זה מצטרף לנימוק הקודם.

בריטב"א מובא נימוק אחר: שהלכה כרב הונא מפני שרבה [ששאל שאלה את רב הונא] הסכים לתשובתו. כנראה שכוותנו שרבה מצטרף ל"רוב" כרב הונא, או שרבה נחשב כבתראי וזכותו להכריע בין רב הונא לרבי יצחק. הנ"ל נכון רק אם נאמר שהכלל שהלכה כבתראי חל גם על מחלוקות אמוראים בדורות שלפני אביי ורבא, וכן חל רק אם נאמר שהלכה כבתראי גם כשתלמיד סובר כרבו – רבה היה תלמידו של רב הונא. הביטוי "אמר רבה אמר רב הונא" - שמוכיח שרבה היה תלמידו של רב הונא - מוזכר בש"ס "רק" פעמיים.

תוספות מסכת עירובין דף יז עמוד א:

עירב דרך הפתח - נראה לר"י דהלכה כרב הונא דשבת הואיל והותרה הותרה דתניא כוותיה בפרק הדר (לקמן ד' ע:) כל שהותר למקצת שבת כו' ואין לומר דרבי יצחק יעמיד הברייתא אליבא דרבי יהודה דהא מוקי נפשיה אפילו כר' יהודה בשמעתין
ואביי נמי סבירא ליה הכי בפרק כל גגות (לקמן ד' צג:) ומיהו היכא דליתנהו למחיצות אסור כדמסיק הכא אנא דאמרי אפי' כר' יוסי עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא משום דליתנהו למחיצות
ורב נמי פסיק כרבי יוסי בסוף פרק כל גגות (שם) וכן שמואל בנפרצה לרה"ר ואף על גב דרב פסיק כר' יוסי אפי' באיתנהו למחיצות כדמוכח גבי שתי חצירות ונפל כותל שביניהם דהתם הוי שפיר איתנהו למחיצות דאכתי איכא מחיצות חיצונות שעל ידיהן נעשה החצר רה"י ומשום הכי מייתי מחצר [גדולה] שנפרצה על בעיא דרב הושעיא בפרק כל גגות (ד' צג:) מ"מ נראה דבהא הילכתא כרב הונא כדפרישית...

מתוס' משמע [וכך גם נראה מהרא"ש] שהלכה כרב הונא בגלל סוגיות אחרות בש"ס. למסקנה יוצא שיש פוסקים כרב הונא כמשתמע מתוך סוגייתנו, ויש פוסקים כרב הונא על סמך סוגיות אחרות בש"ס שקובעות לגבי שבת "הואיל והותרה הותרה".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר