סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "יחיד ורבים"; "הלכה כרבי יוסי"; "מסתבר טעמיה"

עירובין טז ע"ב - יז ע"א


משנה. מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה, ובלבד שלא יהו בין חבל לחבירו שלשה טפחים. שיעור חבלים ועוביין - יתר על טפח, כדי שיהא הכל עשרה טפחים. מקיפין בקנים, ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים. בשיירא דברו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: לא דברו בשיירא, אלא בהווה. כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה, דברי רבי יוסי ברבי יהודה. וחכמים אומרים: אחד משני דברים. 
...
מקיפין בקנים וכו'. בשירא - אין, ביחיד - לא. והתניא רבי יהודה אומר: כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד יותר מבית סאתים! כדאמר רב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי; לא נצרכא אלא ליתן להן כל צרכן, הכא נמי: ליתן להן כל צרכן. היכא איתמר דרב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי - אהא, דתנן: כל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה, דברי רבי יוסי ברבי יהודה. ומי אמר רבי יוסי ברבי יהודה הכי? והתניא: אחד יחיד ואחד שיירא לחבלים, ומה בין יחיד לשיירא? - יחיד - נותנין לו בית סאתים, שנים - נותנין להם בית סאתים, שלשה נעשו שיירא, ונותנין להן בית שש דברי רבי יוסי ברבי יהודה. וחכמים אומרים: אחד יחיד ואחד שיירא נותנין להן כל צרכן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי. אמר רב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי: לא נצרכא אלא ליתן להן כל צרכן. 

דרש רב נחמן משום רבינו שמואל: יחיד נותנין לו בית סאתים, שנים נותנין להן בית סאתים, שלשה - נעשו שיירא ונותנין להן בית שש. – 
שבקת רבנן ועבדת כרבי יוסי ברבי יהודה
הדר אוקים רב נחמן אמורא עליה ודרש: דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי, ברם כך אמרו: יחיד נותנין לו בית סאתים, שנים נותנין להן בית סאתים, שלשה נעשו שיירא - ונותנין להן כל צרכן.
רישא רבי יוסי ברבי יהודה וסיפא רבנן! -
אין, משום דקאי אבוה בשיטתיה. 

אחרי דיון במשנה ובברייתא רב נחמן פסק, ועל כך שואלת הגמרא מדוע הוא פסק כרבי יוסי ברבי יהודה ולא כחכמים [יחיד נגד רבים]. ובעקבות זה חזר בו רב נחמן ופסק כחכמים, אולם ברישא של דבריו – לגבי יחיד - נשאר רב נחמן בדעתו לפסוק כדעת רבי יוסי ברבי יהודה. ועל כך שואלת הגמרא מדוע ברישא [של דבריו של רב נחמן] פוסק כרבי יוסי ברבי יהודה [יחיד נגד רבים] ובסיפא של דבריו – לגבי שיירה – פוסק כחכמים.
עונה הגמרא: "משום דקאי אבוה בשיטתיה", כלומר, לעניין יחיד – שנותנים לו רק בית סאתיים במחיצת שתי או ערב - רבי יהודה סובר כבנו רבי יוסי ברבי יהודה. חייבים להסביר את הגמרא שכוונתה היא שרבי יהודה ובנו מהווים גם הם "רבים" וניתן לפסוק כמותם מול חכמים [ראה "שוטנשטיין", הערה 3]. ב"מתיבתא", על דף טז עמוד ב, הערה לה מובאת סברא [הריטב"א] שניתן היה לפסוק כרבי יוסי ברבי יהודה על סמך הכלל שהלכה כרבי יוסי שנימוקו עימו, ואז יוצא שכלל זה נאמר אפילו נגד רבים ועל זה הגיבו בגמרא שלא יתכן, כי ככלל אין הלכה כרבי יוסי נגד חכמים. והריטב"א טוען שהסבר זה לא נכון כי הכלל על רבי יוסי מדבר על רבי יוסי בן חלפתא [רבו של "רבי"] ולא על רבי יוסי [חברו של "רבי"] בנו של רבי יהודה [בר אילעי]. ולכן אומר הריטב"א, שהסברא לפסוק כרבי יוסי ברבי יהודה היתה מפני "דהוה מסתבר טעמא דרבי יהודה. ונראה לי להוסיף: הרי הגמרא דוחה זאת, וכנראה שהיא סוברת שהנימוק של "מסתבר טעמו" לא גובר על הכלל שהלכה כרבים נגד יחיד [יש כאן מסקנות חשובות לגבי הכלל "יחיד ורבים – הלכה כרבים"].



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר