הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "סתם משנה רבי מאיר"

עירובין יג ע"א-ע"ב

אמר רבי יהושע בן לוי: כל מקום שאתה מוצא משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא - אינו אלא רבי מאיר, ששימש את רבי ישמעאל ואת רבי עקיבא.
דתניא, אמר רבי מאיר: כשהייתי אצל רבי ישמעאל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר. כשבאתי אצל רבי עקיבא אסרה עלי. איני? והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי מאיר: כשהייתי לומד אצל רבי עקיבא הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר. וכשבאתי אצל רבי ישמעאל אמר לי: בני, מה מלאכתך? אמרתי לו: לבלר אני....
קשיא שימוש אשימוש, קשיא אסרה אאסרה! - בשלמא שימוש אשימוש לא קשיא;
מעיקרא אתא לקמיה דרבי עקיבא, ומדלא מצי למיקם אליביה - אתא לקמיה דרבי ישמעאל וגמר גמרא, והדר אתא לקמיה דרבי עקיבא וסבר סברא. אלא אסרה אאסרה קשיא! - קשיא....
תניא, רבי יהודה אומר, רבי מאיר היה אומר: לכל מטילין קנקנתום לתוך הדיו, חוץ מפרשת סוטה.
ורבי יעקב אומר משמו: חוץ מפרשת סוטה שבמקדש. מאי בינייהו? אמר רב ירמיה: למחוק לה מן התורה איכא בינייהו. והני תנאי כי הני תנאי;...
אמר רבי אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו,
ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים.
תנא: לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר - שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה. ולא נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו, ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו, ולמה נקרא שמו נהוראי - שמנהיר עיני חכמים בהלכה.
אמר רבי: האי דמחדדנא מחבראי - דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה - הוה מחדדנא טפי. דכתיב +ישעיהו ל'+ והיו עיניך ראות את מוריך.
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: תלמיד היה לו לרבי מאיר וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה. 

1.
מהגמרא הנ"ל ניתן ללמוד על רבי מאיר שהיה דמות מרכזית: תלמידם של רבי ישמעאל ושל רבי עקיבא ורבו של סומכוס והיה "משפיע" על חכמי ישראל [וראה בכל ההערות ב"מתיבתא"].

2.
לאור הנ"ל אולי מובן מדוע "רבי" סתם משניות כרבי מאיר.

3.
נשאלת השאלה: לכאורה יש כאן סתירה בין:

א:

שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים.

ומשמע מהנ"ל שהיה חכם ביותר, שחכמים לא הבינו אותו, ולכן לא נקבעה הלכה כמותו.

ובין:

ב:

תנא: לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר - שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה.

רבי מאיר "עזר" לחכמים להבין טוב יותר את ההלכה.

4.
אולי יש כאן מחלוקת בין שתי המימרות [מימרא של אמורא וברייתא?] לגבי "רמתו" של רבי מאיר.

5.
אולם יש לשאול שאלה גדולה יותר: הכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר, ומתאים למה שנאמר ב-א.
אולם מצד שני הכלל הוא "הלכה כסתם משנה" ו"סתם משנה רבי מאיר" זאת אומרת שכן נפסק – לפעמים – הלכה כרבי מאיר!

6.
אלא יש לומר, שכל מה שנאמר בסוגיה הוא רק על דרך הרוב ["רוב"], ורבי יהודה הנשיא [ובית דינו] פסק בכל עניין ועניין באופן ספציפי, ועל ידי ש"סתם" את המשנה הוא מדגיש כמי הוא פוסק - כרבי מאיר – על ידי "סתם משנה", או כרבי יהודה - על ידי ש"רבי" מציג את המשנה כמחלוקת בין רבי יהודה ורבי מאיר, שהלכה כרבי יהודה.

7.
יש אומרים שיש מחלוקת סוגיות בכמה עניינים שנידונו כאן.