סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "והא אנן תנן"; "הכי קאמר"

עירובין יב ע"א


אמר מר אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שפחות מארבע אמות שאינו צריך כלום.
והא אנן תנן: משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות, שהוא ניתר או בלחי או בקורה! –
אמר רב אשי, הכי קאמר: אינו צריך לחי וקורה כבית שמאי, ולא לחיין כרבי אליעזר, אלא: או לחי או קורה כבית הלל. וכמה? - אמר רב אחלי ואיתימא רב יחיאל; עד ארבעה.


הגמרא מציגה סתירה בין הסברו של רשב"ג בברייתא למחלוקת בית שמאי ובית הלל במשנה ובין ההסבר של רבי ישמעאל ורבי עקיבא במשנה עצמה. עונה הגמרא שאמנם כוונת רשב"ג בברייתא היא כמו רבי עקיבא במשנה.

הערות:

1.
מהי משמעות הביטוי שפתח את שאלת הגמרא: "והא אנן תנן"? ב"שדי חמד" כרך א עמ' קכז, מערכת ו כלל א מביא 40 פעמים בש"ס "והא אנן תנן". וה"שדי חמד" מסיק שאין לו משמעות מיוחדת, אולם יש שכתבו שהכוונה שהמקשן אומר "הרי למדנו ביחד את המשנה..." כלומר קושיה יותר חזקה כאילו המקשן טוען שהרי גם חברו יודע בעצמו מקושיה זו. אולם לא ברור עדיין מה המיוחד בזה. ולי נראה להסביר שכשמקשה מהמשנה שבה אנו עומדים – כבסוגייתנו - מקשה בסגנון "והא אנן תנן" וכשמקשה ממשנה במקום אחר מקשה בסגנון "והתנן".

2. שואלים הפרשנים [מובא ב"מתיבתא", הערה ה]: מהי השאלה על רשב"ג הרי הוא תנא והוא יכול לחלוק על רבי עקיבא ועל רבי ישמעאל במשנה.

3. הביטוי "הכי קאמר", מה משמעותו, תיקון גירסא בברייתא או "רק" פרשנות [הריטב"א, מובא ב"ילקוט ביאורים", עמוד רה]?
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רה, בהערה ט, שגירסת ר"ח היא "אמר רב אשי הכי קתני". "הכי קתני" [לעומת "הכי קאמר"] משמעותו יותר תיקון גירסא, אלא שקצת קשה לי שרב אשי "עורך הגמרא" מתקן גירסא בברייתא, כנראה ללא מסורת.

4. אחרי "תיקון" הברייתא יוצא שרשב"ג אמר אותו דבר כמו רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אם כן, לאיזה צורך הוא אמר את דבריו?

ונראה לי שאולי אפשר לענות על כל 4 השאלות/הערות בכוון אחד: ברור שהמשנה יותר מוסמכת מהברייתא והיה ברור לגמרא שרשב"ג לא חולק על רבי אליעזר ורבי עקיבא, וכל שאלת הגמרא "והא אנן תנן" היא, כיצד לגרוס או להסביר את הברייתא באופן שלא תסתור את החכמים במשנה אלא תסביר אותם, כלומר, רשב"ג מדגיש מה לא צריך לעשות במבוי שהוא פחות מארבע ואילו רבי עקיבא במשנה מדגיש מה כן צריך לעשות באותו מבוי. למעשה, רשב"ג בברייתא משלים ומחדד את הדין שבמשנה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר