דיוק וחידוש ברש"י
מסכת שבת דף קנו
עמוד א
רש"י ד"ה ויש מזל לישראל. שאין תפלה וצדקה משנה את המזל:
רש"י ד"ה אין מזל לישראל. דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:
שינויי הלשון בין שני דיבורים אלו ברש"י דבראשון כתב תפלה וצדקה ובשני כתב תפלה וזכות, בראשון כתב משנה את המזל ובשני כתב משתנה מזלו לטובה,
ונראה דרומז לכך דהסוברים יש מזל לישראל הרי שתפילה וצדקה לא משנים את המזל ומכאן שגם אם אין תפילה ואין צדקה גם לא משתנה המזל, דאין משתנה לטוב ולמוטב, וכך גם משמע בלשונו שאין תפלה וצדקה - שאין עניני תפלה וצדקה כשעושים וכשלא עושים, משנה את המזל – בין לטובה ובין לרעה, ולסוברים שאין מזל לישראל נראה מרש"י שאינם חולקים לגמרי על השיטה הראשונה ש"המזל" קובע וסוברים שהמזל אינו קובע, אלא גם הם סוברים שהמזל הוא העיקר אלא שעל ידי תפלה – מיוחדת וע"י זכות מיוחדת משתנה המזל הקבוע לטובה, ולכן שינה רש"י בלשונו וכתב זכות ולא כתב צדקה כי אין כוונתם לתפלה וצדקה בכלל שיש לישראל ואין לגוים וזה עצמו פועל השינוי אלא ההתאמצות בתפילה וזכות גדולה משנה לטובה אף שהמזל הוקבע לרעה, וכעין זה כתבו התוס' בד"ה אין מזל לישראל. והא דאמר רבא בשילהי מו''ק (דף כח. ושם) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא מכל מקום על ידי זכות גדול משתנה אבל פעמים שאין המזל משתנה כדאמר ביבמות פרק החולץ (דף נ. ושם) זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו (דאין מזל לישראל): עכ"ד.
