סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 817
"בתחילה עלתה במחשבה לבראות שניים ולבסוף לא נברא אלא אחד"
עירובין יח ע"א
שאילו נבראו שניים, היו שניהם במדריגה אחת ולא היתה אשה כפופה לאיש והיתה מחלוקת ביניהם, לכך לא נברא אלא אחד והאשה נבראה מן הזנב כדי שיהא הוא העיקר והיא טפילה לו. וא"ת ומה אכפת לי מה היתה מחשבתו יתברך לכתחילה, עכ"פ בסוף לא עשה כן, ומאי דהוה הוה? וי"ל דמחשבתו יתברך ודאי קיימת, דמי שלא זכה - אשתו מושלת עליו ואיננה כפופה לו, וכמו שאמרו: "זכה "עזר", לא זכה "כנגדו" (תורת חיים).
ועוד י"ל דלא נחשוב שיצירת האשה - רעה היא לאדם, דאם היתה טובה היה בוראה מתחילה לפני שביקש, - לכן השמיענו דאכן עלתה במחשבה לבראות שניים, ולבסוף לא נברא אלא אחד כדי שיבקש מהקב"ה את האשה, ואז ניתנה לו (קקיון דיונה)
ולא שכביכול שייך קמיה קב"ה חרטה, דחשב לברוא שניים וברא אחד, אלא עיקר הדבר כך הוא: 'עלתה במחשבה' היינו התכלית, דהיינו שתכלית הבריאה באמת שיהיו שניים, רק כדי שלא יהיו כשאר קרובים שאינם דבוקים זה בזה - בראן אחד והפרידן, וכך יצר הרצון בהם להתאחד (אמרי נועם ברכות סא ע"א בשם הגר"א).
