כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > רבנדל - "מבוי העשוי כנדל" (עירובין ח ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

מבוי העשוי כנדל – רבנדל

"איתמר, מבוי העשוי כנדל, אמר אביי: עושה צורת הפתח לגדול, והנך כולהו מישתרו בלחי וקורה. אמר ליה רבא: כמאן? כשמואל, דאמר תורתו כסתום, למה ליה צורת הפתח? ועוד; הא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא, וחשו לה לדרב! - אלא אמר רבא: עושה צורת הפתח לכולהו להאי גיסא, ואידך גיסא מישתרו בלחי וקורה" (עירובין, ח ע"ב).

פירוש: אִיתְמַר [נאמר] מָבוֹי הֶעָשׂוּי כְּנָדָל, כלומר מבוי ארוך הפתוח לרשות הרבים, ובשני צידיו מבואות קטנים שאף הם פתוחים לרשות הרבים, מה דינו? אָמַר אַבַּיֵי: עוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח למבוי הַגָּדוֹל, וְהָנָךְ כּוּלְּהוּ [ואלה כולם] המבואות הקטנים מִישְׁתָּרוּ [מותרים] בְּלֶחִי וְקוֹרָה. אָמַר לֵיהּ [לו] רָבָא: כְּמַאן [כמי] אומר אתה הלכה זו, כשיטת שְׁמוּאֵל, שֶׁאָמַר שמבוי עקום תּוֹרָתוֹ כְּסָתוּם. ולכן גם מבוי זה העשוי כנדל, כל אחד ממבואותיו הקטנים בהתחברו אל המבוי הגדול הריהו כמבוי עקום. ואולם אם כך, שנוהגים כשמואל, לָמָּה לֵיהּ [לו] צוּרַת הַפֶּתַח? הלא לדעת שמואל מותר מבוי כזה בלחי או קורה בלבד. וְעוֹד, הָא הַהוּא [הרי אותו] מָבוֹי עָקוֹם דַּהֲוָה [שהיה] בִּנְהַרְדְּעָא וְחָשׁוּ [וחששו] לָהּ לְדברי רַב. ומשמע שיש לנהוג הלכה למעשה כרב ולא כשמואל! אֶלָּא אָמַר רָבָא, כך יש לתקנו: עוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח לְכוּלְּהוּ לְהַאי גִּיסָּא [לכולם למבואות הקטנים בצד זה] צד אחד שלהם, וְאִידָךְ גִּיסָּא מִישְׁתְּרוּ [והצד האחר מותרים] בְּלֶחִי וְקוֹרָה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: רבנדל שם באנגלית: Centipede שם מדעי: Scolopendra

נושא מרכזי: מהו הנדל?

נקדים לדיון הנוכחי תאור טקסונומי קצר של אחת מעל-המחלקות במערכת פרוקי הרגלים – על-מחלקת מרבי-רגלים. על-מחלקה זו כוללת את מחלקת הנדלים ואת מחלקת רבי-הרגלים שעל ההבדלים ביניהן נעמוד ב"הרחבה". יש לשים לב לאבחנה בין על-מחלקת "מרבי-רגלים" (על-מחלקה הכוללת את מחלקת הנדלים ואת מחלקת "רבי-הרגלים") לבין מחלקת "רבי-הרגלים".

את הנדל אנו פוגשים כזיהוי לקבוצת בעלי חיים הנקראת בלשון התורה בשם "מרבה רגלים": "כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים וכו'" (ויקרא, יא מ"ב). דורשים חז"ל (חולין, סז ע"ב): "ת"ר: הולך על גחון, זה נחש. כל, לרבות השילשול. ואת הדומה לשילשול. על ארבע, זה עקרב. כל הולך, לרבות את החיפושית, ואת הדומה לחיפושית. מרבה רגלים, זה נדל. עד כל, לרבות את הדומה ואת הדומה לדומה". תרגום יונתן מפרש את השם "מרבה רגלים": "כל דמהלך על מעוי וכל דמהלך על ארבע מן חיויא ועד נדל דמסגי ריגלין וכו'". על פי התרגום שמו של בעל החיים הוא נדל וריבוי הרגלים איננו שמו אלא אחד ממאפייניו בלבד. הערוך (ערך "נדל") מפרש: "... והוא שרץ שיש לו משני צדדיו רגלים הרבה וכן מבוי העשוי כנדל שהיו בו משני צדדין שבילים שבילים". ברש"י אנו מוצאים זיהוי על פי השם שרווח בשפות האירופאיות: "מרבה רגלים - זה נדל שרץ שיש לו רגלים מראשו ועד זנבו לכאן ולכאן, וקורין ציינפיי"ש". בחולין (סז, ע"ב) הוא מפרש: "נדל - מאה רגלים קורין לו". כנראה שהלע"ז ציינפיי"ש משובש מעט משום שבצרפתית הנדל נקרא centipedes ובאנגלית Centipede. שם זה מופיע בפירוש רע"ב (מקוואות, פ"ה מ"ג): "שהוא מושך כנדל - שמימיו זוחלים במקומות הרבה, כשרץ זה שמרבה רגלים, וקורין לו בלע"ז צנטופיד"י". מקור השם הוא בלטינית בה centum הוא מאה ו – pedi הן רגליים. אכן בגרמנית נקרא הנדל Hundertfüßer (ב"ערוך השלם" נכתב "הונדערטפיסלער" כלומר בעל מאה רגלים).

ניתן להניח שהביטוי "מאה רגלים" מתאר את כל הקבוצה של הנדלים והוא מביע את העובדה שלבני הקבוצה מספר רגלים גדול מאד ולאו דווקא מספר מסוים. לרבנדל, למשל, יש כ – 40 זוגות רגלים. בדומה לכך אנו מוצאים במקומות רבים במשנה את הביטוי "אפילו מאה" לציין מספר גדול. "רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה וכן בנו נותנו לחבירו וחבירו לחבירו אפילו מאה וכו'" (עירובין, פ"י מ"ב). "אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף וכו'" (כתובות, פ"ה מ"א). "באו אחרים והזימום באו אחרים והזימום אפילו מאה כולם יהרגו וכו'" (מכות, פ"א מ"ה).

אין לנו רמזים רבים במקורות על זהותו של הנדל מלבד היותו "מרבה רגלים" אך סוגייתנו תוכל לסייע לנו להבחין בינו לבין "מרבי רגלים" אחרים (ראו ב"הרחבה"). "איתמר: מבוי העשוי כנדל, אמר אביי: עושה צורת הפתח לגדול והנך כולהו מישתרו בלחי וקורה". במבט שטחי ניתן להתרשם שכל בני על-מחלקת "מרבי-רגל" (מחלקת הנדלים ומחלקת רבי-הרגלים) עונים לתאור המבוי בגמרא אך נראה לי שיש להעדיף דווקא את סדרת הרבנדלאים ממחלקת הנדלים ובעיקר את הרבנדל הארסי. התאור של מבוי גדול שאליו נפתחים מבואות משנה קטנים מאפשר לנו להסיר מרשימת המועמדים להקרא בשם נדל את מחלקת רבי-הרגלים. למינים במחלקה זו יש שני זוגות רגלים לכל פרק, דבר היוצר שרשרת רגלים צפופה מאד שאינה מתאימה לתאור מבוי מרכזי ומבואות משנה המופרדים זה מזה על ידי גושי בתים (תמונה 1). ברבנדל הארסי ניתן להבחין בבירור בגוף מסיבי בולט המייצג את המבוי הגדול ובזוגות רגליו הבולטות המופרדות היטב זו מזו. הרברגל הארסי הוא המין הנפוץ בשכנות לאדם וקרוב לוודאי שהיה מוכר היטב בגלל ארסיותו.

דברי ר"ת (תוס' ד"ה "מבוי העשוי כנדל") דורשים הסבר שהרי, לכאורה, על פי דבריו נקודת היציאה של זוגות הרגלים אינן זו לעומת זו: "מבוי העשוי כנדל - פירש רבינו תם: שמבואות קטנים פתוחים למבוי גדול משני צדדין ואינן זה כנגד זה, דאם כן הוו מפולשין וכענין זה הם כרגלי הנדל שיש לו ב' שורות של רגלים מימין ומשמאל והם זה שלא כנגד זה". מאחר וכנראה לא קיים יצור שרגליו אינן זו מול זו עלינו להניח שכוונת ר"ת איננה לבסיס הרגלים אלא לזוגות הרגלים עצמן שלעולם אינן מוצבות בניצב לגוף החיה. תוך כדי תנועת הנדל רגליו נעות לסירוגין ולכן הן לעולם לא תהיינה בעמדה של זו כנגד זו (ראה בתמונות).

תמונה 1.

הרחבה

הפסוק "עד כל מרבה רגלים" (כפי שדורשת הברייתא בחולין) מגדיר קבוצה מובחנת היטב הנקראת גם בימינו "מרבי-רגל". קבוצה זו כוללת מחלקות אחדות של פרוקי-רגליים יבשתיים מוארכים (דמויי תולעת ארוכה) שגופם בנוי משרשרת פרקים ברורים. כמעט כל פרק בגופם נושא גפיים. בראשם זוג מחושים וגפי-פה בצורת לסתות המותאמים לחיתוך וללעיסה. לרבים מהם יש עיניים בצדי הראש. הנשימה מתבצעת באמצעות צינוריות או ריאות טרכיאות, הנפתחות ברוב פרקי הגוף. פתחי הנשימה חסרים מנגנון סגירה ומשום כך אינם יכולים למנוע אבדן מים בעת הנשימה. מסיבה זו מרבית המינים חיים במקומות טחובים, והם פעילים בעיקר בעונות שלחות האוויר גבוהה יחסית. מינים גדולים בעלי שטח פנים קטן באופן יחסי לנפחם, מאכלסים גם מקומות-חיות יבשים.

מחלקת הנדלים (Chilopoda)

במחלקת הנדלים (תמונות 2-7) כ - 2800 מינים שרובם שוכנים באזורים הטרופיים והסובטרופיים. המין הגדול ביותר הוא באורך כ - 27 ס"מ, והוא חי בברזיל. הגוף של הנדלים מוארך, שטוח וכל פרק מפרקיו נושא זוג גפיים אחד. לרוב הנדלים ראש שטוח. גפי-הפה הם שני זוגות של לסתות הקבועים בצידי הפה. הזוג העליון נקרא מנדיבולות ומתחתיו המקסילות. הפה נפתח בצד הגחוני של בעל החיים ופונה מעט אחורה. בלוטות הארס ממוקמות על הרגלסות שהן זוג הרגלים שעל הפרק הראשון והוא מצטרף לגפי הפה. בלוטות הארס נמצאות בתוך פרק הבסיס של כל אחת מהרגלסות, אך יש שהן ארוכות יותר וחודרות גם אל תוך הגוף עצמו. פתחו של צינור הארס קבוע סמוך לקצה החד והנוקשה של כל אחת מהרגלסות. מספר פרקי הגוף הנושאים רגלים נע בין 15 ליותר מ - 171 והמספר תמיד אי-זוגי. זוג הרגליים האחורי ארוך משאר הרגלים; ולעיתים קרובות צורתו שונה מצורתן של הרגלים האחוריות. זוג הרגליים האחורי מצויד בקוצים ובדרבנות גדולים; ומשמש להגנה, להרתעה ולמישוש. הזוויגים נפרדים; לעתים ניתן להבחין בין זכרים לנקבות על-פי מבנה הרגליים. לזכרים ברוב הסדרות יש איבר טווייה אחורי המשמש לעטוף את תיק הזרע.

הנדלים שוכנים במחילות בקרקע, בסדקי סלע ותחת אבנים וקליפות עצים. הם נמנעים מחשיפה לאור ויוצאים לציד בעיקר בלילה. בדרך כלל הם ממיתים את טרפם בנעיצת חודי הרגלסות והחדרת הארס לגוף הטרף. הם ניזונים מפרוקי-רגלים שונים ומתולעים השוכנות בקרקע. יש מינים הניזונים מחומר אורגני הנמצא בקרקע ולא מטריפה. הרבנדל הארסי עוקץ לעיתים בני אדם ועקיצתו מכאיבה ביותר אם כי אין בה סכנה ממשית למבוגרים שאינם אלרגיים לארסו.

החלוקה והמיון של הנדלים נעשים על-פי תכונות מורפולוגיות מסוימות, אך בעיקר על-פי דרך הטלת הביצים, אופן התפתחות הצעירים והדאגה לצאצאים. החלוקה המקובלת היא לשתי על-סדרות: אפימורפה, אנאמורפה. באפימורפה הביצים מוטלות בצברים והאם שומרת עליהן. באנאמורפה הביצים מוטלות אחת לאחת בקרקע בהפרש של ימים אחדים בין הטלה להטלה, ונטשות. הרבנדל שייך לקבוצת האפימורפה כפי שניתן לראות בתמונה 4. האם מתכרבלת סביב צבר הביצים עד לסיום התפתחות הצעירים. בתמונה למעלה הצעירים כבר בקעו וניתן להבחין (בקושי) ברגליהם.

רבי-הרגלים (Diplopoda)

מחלקה המונה כ - 7500 מינים ברחבי העולם, בכללם מינים זעירים כגון המברשיים, שאורכם מילימטרים אחדים בלבד, ועד לענקים אפריקניים שאורך הגדול בהם עד 28 ס"מ ועוביו עד 2 ס"מ. אלה מצוידים במאות זוגות רגלים. גוף רבי הרגל בנוי טבעות שמלבד אחדות בקדמת הגוף ואחדות בקצהו האחורי, מורכבות כל אחת מהתלכדות של שני פרקים. הטבעות כפולות-הפרקים מצוידות כל אחת בשני זוגות של פתחי נשימה גחוניים ושני זוגות רגליים.

רבים מבני המחלקה שוכנים בנשורת עלים, בעצים נרקבים ובקרקע, במקומות שם הלחות גבוהה. עם זאת, הם נמנעים ממקומות רטובים מאוד; לשוכני מקומות אלה אין כמעט הגנה מפני התיבשות. לעומתם, יש מינים השוכנים תחת אבנים ובקרקע באזורים דלי משקעים, כגון בנגב ובמדבר יהודה. כמעט כל רבי-הרגלים ניזונים מצמחים, בעיקר מחלקי צמחים נרקבים או מתים. יש מהם המעמיקים בקרקע, בעזרת התחפרות או דרך מחילות של שלשולים, וניזונים מחומר אורגני מעורב בעפר; בכך הם תורמים לתיחוח הקרקע.

לרוב רבי-הרגלים צבע גוף כהה, חום עד שחור (תמונות 8-9); למעטים יש גם כתמים בצבעים שונים או גפיים צבעוניים. לרוב המינים כסות גוף נוקשה המכילה מלחי סידן, בעיקר פחמת-סידן. המטיילים במדבר נתקלים לעיתים קרובות בכסות הגוף הנוקשה של רבי רגל הנשמרת שלמה גם זמן רב לאחר מותם. בשעת סכנה מכנסים רבי-רגלים רבים את הראש ואת הרגלים ומקפלים את גופם למעין סליל. רבי הרגל, בניגוד לנדלים, אינם נושכים או שורטים אך מינים רבים מתגוננים בעזרת הפרשת נוזל דוחה או רעיל. הרכב ההפרשות שונה ברבי-הרגלים השונים; הן עשויות להכיל חומצה הידרוציאנית, טרפן, אלקלואידים וקינונים שונים. ההפרשות עלולות לגרום לגירוי מקומי בעור בני האדם, וריחן דוחה או מרתיע את רוב בעלי-החיים. נראה שרבי-הרגלים עצמם אינם נפגעים מרעילות הפרשותיהם. טורפיהם העיקריים הם ציפורים וקרפדות.

סכום ההבדלים בין נדלים ורבי רגל

לנדלים זוג רגלים אחד בכל פרק ואילו לרבי הרגל שני זוגות רגלים. הנדלים ניזונים, בדרך כלל, מטריפה ואילו רבי הרגל אוכלי רקבובית. בהתאמה לסוג המזון הרי שהנדלים בעלי תנועה זריזה ומסוגלים לעקוץ ולשתק את טרפם. רבי הרגל איטיים ומסוגלים להפריש חומרים רעילים להגנה. הנדלים בעלי חתך גוף שטוח המאפשר להם לחדור מתחת לאבנים ולהגיע לטרפם. לרבי הרגל חתך גוף עגול.


תמונה 2. רבנדל צילם: Eric Guinther		תמונה 3. רבנדל מצידו הגחוני - ניכרות היטב הרגלסות המחודדות צילם: Fritz Geller-Grimm


תמונה 4. רבנדל - נקבה "דוגרת" - ניתן כבר להבחין בפרטים שבקעו		תמונה 5. נדליל צילם: דביר זמירי


תמונה 6. אצנדל צילם: Bruce Marlin		תמונה 7. קטנדל צילם: Palica


תמונה 8. רברגל שחור		תמונה 9. רברגל שחור

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 2 (עמ' 110-119).

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים