פתח עשוי להכניס ולהוציא
שבת קמו ע"א
"אמר רבה: דבר תורה - כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא - אינו פתח".
נהגו בישראל לומר דבר תורה בשעת הסעודה, לקיים את דברי רבי שמעון במסכת אבות פרק ג משנה ג:
שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח), כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁלַּ מָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא), וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'.
מסופר על הבעל שם טוב שהורה לתלמידיו שיסעו לעיירה פלונית. מיד רתמו את הסוסים ומלאו את מצות רבם בלא שידעו מה עליהם לעשות באותו מקום. כיון שהגיעו וטרם בא דבר מאכל לפיהם, סרו לאכסניה הקרובה והחלו לחקור את בעל הבית אודות כשרות המזון. אמר להם בעל הבית: חסידים! עד שאתם כה מקפידים על מה שאתם מכניסים לפה הקפידו על מה שאתם מוציאים מהפה! אמר להם הגדול שבחבורה: אין ספק שלא נשלחנו לכאן אלא לשמוע דברים אלו. מיד שבו לכרכרה וסבו על עקבותיהם.
סימן לדבר: "דבר תורה - כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא - אינו פתח".
פה המשמש כפתח להכניס אכילה ושתיה ואינו משמש כפתח להוציא דברי תורה אינו פתח המשמש לייעודו כנדרש.
