הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "ופליגא ד..."

שבת קמו ע"א

ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'. ופליגא דרבי אבא בר כהנא, דאמר רבי אבא בר כהנא: עד שלשה דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו; אברהם הוליד את ישמעאל, יצחק הוליד את עשו, יעקב הוליד שנים עשר שבטים שלא היה בהן שום דופי. 
 
1.
הרב קאפח טוען, ששיטת הרמב"ם באופן כללי היא לפסוק תמיד כאותו חכם שמוזכר בגמרא אחרי הביטוי "ופליגא ד...", והוא מדגיש שהכלל הנ"ל פעמים רבות תקף גם בדברים שאינם הלכה [דברי "אגדה"]:

2.
"כתבים", כרך ב, עמוד 566:

... כלומר וכבר מיעקב פסקה זוהמא ולא עד הר סיני, ואף שהדברים הם מסוג דברי מחשבה שאין לקבוע בהם הלכה בכל זאת עיין מו"נ ח"ב פ"ל במושג הנחש וחוה.
וכתב רבנו בהלכות קריאת שמע פ"א הל' ד מסורת היא בידינו שבשעה שקבץ יעקב את בניו במצרים בשעת מיתתו ציום וזירזם על יחוד השם ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם, בני, שמא יש בכם פסלות מי שאינו עומד עמי ביחוד השם, כענין שאמר לנו משה רבנו פן יש בכם איש או אשה וכו', ענו כולם ואמרו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, פתח הזקן ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ע"כ. והיינו כר' אבא בר כהנא.

ונראה להעיר: לפי שיטת הרב קאפח צריך לומר שאת הביטוי "ופליגא ד..." כתב "עורך הגמרא" [ולא קשור באיזו תקופה חי אותו "עורך"], ועל ידי ביטוי זה הוא מכריע כמי דעתו נוטה.

3.
ונראה להוסיף: המחלוקת בסוגייתנו היא בין רב אשי לרבי אבא בר כהנא, זאת אומרת שרב אשי ידע שהוא בא לחלוק על רבי אבא בר כהנא, ולכן מובן מדוע הלכה כרבי אבא דווקא כי מצד "סדר הדורות" הוא היה צריך להופיע לפני רב אשי ומכיון שמוזכר אחרון – הלכה כמותו [דומה לכלל של "הלכה כבתראי"].

4.
אבל:
תולדותיו של ר' אבא בר כהנא

ר' אבא בר כהנא -
אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי. כן מסר בשם חכמי בבל. רב (ירו', סוטה פ"ט הי"ג) ור' חייא בר אשי (ירו', ברכות פ"ו ה"ו). קיבל מרבי חנינא (שבת קכ"א ע"ב). ומסר בשם ר' יוחנן (ב"ר פכ"ו - ז') ובשם רבי אליעזר (ירו', ברכות רפ"ו). היה חברו של ר' לוי ושל ר' זירא (ירו', מעשרות ספ"ג). ר"ז היה מקנטרו על היותו בעל אגדה ודרשן (ירו', מעשרות ספ"ג). נפטר אחרי ר"ז (קה"ר פ"א - פ"ד).

אם אמנם רב אשי היה אחרי רבי אבא בר כהנא [ואמנם ברור שמדובר ברב אשי עורך הגמרא, שהרי מדובר שדיבר עם רב אחא בנו של "רבא"] הרי הוא עצמו "עורך הגמרא" וכיצד פסק כבעל מחלוקתו על ידי שכתב בש"ס "ופליגא ד..."
אלא מוכח מכאן שאת הביטוי "ופליגא ד.." כתבו בדור מאוחר לרב אשי - בימי הסבוראים.

5.
על המושג "ופליגא" ניתן להוסיף, שלעיתים הוא מוזכר דווקא במחלוקת בין שני אמוראים שאין כלל הכרעתי ביניהם. אמנם בסוגייתנו לא כך, שהרי ברור שהלכה כן צריכה להיות כרב אשי.