סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

מסכת שבת דפים קמג-קמט

 

1. על מי נאמר:

א. שהם שמחים על שהם עניים?
ב. "שלא היה בהן שום דופי"?
ג. שהם בעלי מריבה?
 

2. באיזה עניין נזכר:

א. המושג "דבר תורה" (בשני עניינים שונים)?
ב. שנמנע אדם מלעשות מעשה לא מחמת האיסור שבדבר, שהרי לא היה אסור לעשות כן, אלא מחמת "כבוד רבותיו"?
ג. שלכאורה מותר לאדם לעבור על לאו מדאורייתא, אם מושא העבירה הוא בני ביתו?
 

3. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שהוא מצוין לפי שאינו בן תורה?(!)
ב. שהותז ראשה בסיף ואע"פ כן לא מתה?
ג. שהיה יעיל לרפואה במשך שלושה שבועות בשנה בלבד?
 

4. מניין ש:

א. אין מאכל טעים או בלתי טעים – הכול תלוי בטבח!?
ב. התפנקות ולימוד תורה אינם עולים בקנה אחד?
 

5. מה המשותף ל:

א. שאיבת מים, מחיאת כף, תוספת יום הכיפורים?
 

6. השלם:

א. "ואין ...... מפי ........ כשר אלא לעדות ........... בלבד".
ב. "אם ברור לך הדבר כ............ שהיא .............. לך אומרהו ואם ....... אל תאמרהו".
ג. "כל מקום ש............חכמים מפני .............. עין אפילו ב............ חדרים ..............".
ד. הסיבה, שבגינה אין עושין בשבת אפיקטויזין ואין מעצבים את הקטן ואין מחזירין את השבר היא משום חשש ............. ............... .
ה. "הנח לישראל ............ שיהו ............. ואל יהו .............".
ו. "כל שחבירו ........... על ידו אין .............. אותו ב............. של הקב"ה".
 

7. שונות:

א. איזה שימוש ברומח מוכיח דווקא על מעשה הומאני?
ב. חכם אורח מגיע למקום מסוים, מאשים את בני המקום בחילול שבת, ואילו החכם המקומי מעודד את אנשיו להמשיך בכך בפניו! הייתכן?!
ג. ידוע מנהגם של הרומאים הקדומים לגרום לעצמם הקאה כדי לאפשר המשך זלילה וסביאה. היש בענייננו התנגדות לכך?
ד. "כפייה דתית" בענייננו מנלן?
ה. הייתכן, שלדעה מסוימת אסור לאשה להלוות לשכנתה ביום חול שקית אגוזים?!
ו. הייתכן, שלדעה מסוימת אסור בשבת להסתכל במראה?
ז. על פי הגמרא, על איזה איסור עובר אדם המסתכל בדיוקנאות (=של ע"ז)?
 

תשובות

1. על מי נאמר:
א. "מפני מה מועדים שבבבל שמחים מפני שהן עניים" (וראה רש"י על אתר), קמ"ה: מתחת לאמצע העמוד.
ב. "יעקב הוליד י"ב שבטים שלא היה בהן שום דופי", קמ"ו. 1 לפני המשנה.
ג. על הכוהנים: "ועמך כמריבי כהן" (רש"י – "ככהנים אלו שהם בעלי מריבה"), קמ"ט: ברבע העמוד.

2. באיזה עניין נזכר:
א. 1. "אמר רב חייא בר אשי אמר רב דבר תורה אינו חייב אלא על דריסת זיתים וענבים בלבד", קמ"ה. 2 מלמטה.
2. "אמר רבה דבר תורה כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח", קמ"ו.5 מלמטה.
ב. "דרב איקלע לההוא אתרא דלא הוה ליה רווחא נפק יתיב בכרמלית אייתו ליה בי סדיא לא יתיב מאן דחזא סבר משום דבי סדיא אסור ולא היא דרב אכרוזי מכריז בי סדיא שרי ומשום כבוד רבותינו לא ישב עליו ומאן נינהו רב כהנא ורב אסי", קמ"ו: 7 לפני המשנה.
ג. "דאמר רב יהודה אמר רב מותר להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית" (ראה רש"י למקום), קמ"ט: 3 למעלה.

3. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצוינין לפי שאינם בני תורה" (ראה רש"י), קמ"ה: מתחת לאמצע העמוד.
ב. "רשב"ג אומר מביא אדם את החבית של יין ומתיז ראשה בסיף ומניחה לפני האורחים בשבת ואינו חושש", קמ"ו. 3 אחרי גמ'.
ג. "אמר רב יהודה אמר רב כל ימיה של דיומסית עשרים ואחד יום", קמ"ז: מתחת לאמצע העמוד.

4. מניין ש:
א. "רבי יוחנן רייק מכותח דבבלאי... ועוד אמר רב גזא זימנא חדא איקלעית להתם ועבדית כותח דבבלאי שאילו מיניה כל בריחי מערבא", קמ"ה: 4 אחרי גמ'.
ב. "רבי אליעזר בן ערך איקלע להתם אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה כי הדר אתא קם למיקרי בספרא בעא למיקרא החדש הזה לכם אמר החרש היה לבם", קמ"ז: השליש התחתון.

5. מה המשותף ל:
א. שלושה עניינים הקשורים באיסור ביום טוב , שלגביו נוקטים את הכלל "הנח לישראל, מוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזידין": קמ"ח. 3 מלמטה ואילך.

6. השלם:
א. "ואין עד מפי עד כשר אלא לעדות אשה בלבד", קמ"ה. בשורה האחרונה.
ב. "אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו ואם לאו אל תאמרהו", קמ"ה: אחרי האמצע.
ג. "כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור", קמ"ו: 3 מלמטה.
ד. שחיקת סממנים(וראה רש"י), קמ"ז: 5 מלמטה.
ה. "הנח לישראל מוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזידין, קמ"ח: 10 מלמעלה.
ו. "כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, קמ"ט: בשליש העליון.

7. שונות:
א. "בעו מיניה מרב ששת מהו למיברז חביתא בבורטיא (=רומח) בשבתא לפיתחא קמיכוין ואסור או דילמא לעין יפה קמיכוין ושרי", קמ"ו. בשליש התחתון.
ב. "עולא איקלע לפומבדיתא חזא רבנן דקא מנפצי גלימייהו אמר קא מחללינן רבנן שבתא אמר להו רב יהודה נפוצי ליה באפיה אנא לא קפדינן מידי", קמ"ז. 4 מלמעלה.
ג. "ואין עושין אפיקטויזין בשבת אמר רבא בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בסם אבל ביד מותר תניא רבי נחמיה אומר אף בחול אסור מפני הפסד אוכלין" קמ"ז: 6 מלמטה.
ד. "רבה בר בר חנה איקלע לפומבדיתא לא על לפירקיה דרב יהודה שדריה לאדא דיילא א"ל זיל גרביה אזיל גרביה", קמ"ח. 1 למעלה.
ה. "וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחבירתה עד שתעשינה דמים שמא יוקרו חטין ונמצאו באות ליד רבית... באתרא דלא קיץ דמיה", קמ"ח: 8 לפני ההתרחבות.
ו. "אין רואין במראה בשבת... הכא במראה של מתכת עסקינן", קמ"ט. בשליש התחתון.
ז. "משום שנאמר אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אמר רבי חנין אל תפנו אל מדעתכם", קמ"ט. 7 מלמטה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר