הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "סתם משנה"; "יחידאה היא"

שבת קמ ע"א

בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי: מהו לשרות את החלתית בצונן? אמר ליה? אסור. –
והא אנן תנן: אין שורין את החלתית בפושרין הא בצונן - מותר! –
אמר ליה: אם כן, מה בין לי ולך? מתניתין יחידאה היא, דתניא: אין שורין את החלתית לא בחמין ולא בצונן, רבי יוסי אומר: בחמין - אסור, בצונן - מותר. למאי עבדי ליה - ליוקרא דליבא. 
 
1.
רבי ינאי אמר לרבי יוחנן שמשנתנו היא כדעת רבי יוסי בברייתא, והיא "יחידאה היא", כלומר אין הלכה כמשנתנו כי ההלכה היא כדעת חכמים בברייתא [כ"תנא קמא"].

2.
וכנראה רבי יוחנן סובר שהלכה צריכה להיות כמשנתנו בגלל שהיא "סתם משנה" ולמרות שהיא כדעת יחיד בברייתא ["מתיבתא", הערה נ], וכפי דברי רבי אבהו במסכת יבמות דף מב עמוד ב: "סתמא דמתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה" [וראה ביד מלאכי אות ס ואות תו].

3.
וב"מקורות ומסורות", דוד הלבני, שבת, עמוד שעו מביא סברא שאולי הכוונה של הביטוי "יחידאה היא", שיש לגרוס במשנה כדעת היחיד בברייתא [ושם מביא שיתאים לתוספתא שמתאימה לדעת רבי יוסי בברייתא]

4.
ואולי נראה להוסיף: כאשר מדובר בברייתא ברבי יוסי יש לזה משמעות מיוחדת, מפני שהעיקרון הוא שהלכה כרבי יוסי מחברו, לכן מתאימים הדברים הקודמים שכוונת הביטוי "יחידאה היא" היא לכך שדעת המשנה וגירסתה היא כרבי יוסי. אמנם ההלכה היא כדעת תנא קמא בברייתא, וכנראה בגלל שסוף סוף משמעות הביטוי "יחידאה היא" - ש"עורך הגמרא" כתב - שאין הלכה כמותה.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל תו
 

" מאן חכמים ר' פלוני, משמע דהיכא דאיתמר האי לישנא בגמרא לאו למימרא דיחידאה הוא ולא קי"ל הכי אלא אדרבא אשמועינן תלמודא דאע"ג דסברא יחידאה היא הכי קי"ל