קידש ידיד מבטן
שבת קלז ע"ב
"והמברך אומר: אשר קידש ידיד מבטן".
מי הוא הנקרא ידיד?
אמר ר"ת שהוא אברהם, כמו שדרשו בפרק כל המנחות דף נג ע"ב: "בן ידיד - זה אברהם, דכתיב: (ירמיהו יא, טו) מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי".
וקשה, מה שייך "מִבֶּטֶן" באברהם?
אלא פירש רש"י שהוא יצחק, וכך הוא בזוהר חדש שיר השירים דף ז ע"א. ודרשו הראשונים (בראשית יז, כא) וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק, ראשי תיבות של אקי"ם: אשר קידש ידיד מבטן.
ומהו מִבֶּטֶן?
פירש רש"י: "מבטן - דקודם שנולד נתקדש למצוה זו".
כלומר שהקידוש היה מבטן. לפירוש זה צריך להטעים בברכה: אשר קידש ידיד – מבטן, בטעם מפסיק במילה ידיד, כי המילה מבטן עולה על המילה קידש.
וקשה, שאם כן היה הנוסח צריך להיות: אשר קידש מבטן ידיד, או אשר מבטן קידש ידיד, או אשר ידיד קידש מבטן. כך מוכחת המשמעות שהמילה מבטן עולה על המילה קידש. אבל עתה משמע שהמילה מבטן עולה על המילה ידיד שכן היא סמוכה לה. ומנין לפרש דאיירי אלפני פניו, והרי קי"ל כרבי יוסי דאמר דאפילו איניש לא מחית נפשיה לספיקא (מסכת קידושין דף נא ע"ב; ודף סד ע"ב), קל וחומר שאין לתקן ברכה בלשון שאינה מבוררת!
לכן נראה לפרש שלאפוקי מאברהם הנקרא ידיד סתם, יצחק נקרא ידיד מבטן, שהיה הראשון שידידותו כלומר אהבתו היתה כבר מבטן – מעת לדתו. ואותו ידיד מבטן נתקדש אחר כך במילה ביום השמיני, כמו שאמרו לעיל בדף קלה ע"ב שאין נימול לשמונה אלא המחוייב במילה כבר בלידתו.
לפירוש זה צריך להטעים בברכה: אשר קידש – ידיד מבטן, בטעם מפסיק במילה קידש, והמילה מבטן סמוכה למילה ידיד.
