הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

מחלוקת תנאים

שבת קלח ע"א

ואין נותנין לתלויה בשבת. איבעיא להו: שימר מאי? - אמר רב כהנא: שימר - חייב חטאת.
מתקיף לה רב ששת: מי איכא מידי דרבנן מחייבי חטאת, ורבי אליעזר שרי לכתחילה?
מתקיף לה רב יוסף: אלמה לא? הרי עיר של זהב, דרבי מאיר מחייב חטאת ורבי אליעזר שרי לכתחילה!
מאי היא - דתניא: לא תצא אשה בעיר של זהב, ואם יצאה - חייבת חטאת, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: לא תצא, ואם יצאה - פטורה.
רבי אליעזר אומר: יוצאה אשה בעיר של זהב לכתחילה.
אמר ליה אביי: מי סברת רבי אליעזר אדרבי מאיר קאי, דאמר חייבת חטאת? אדרבנן קאי, דאמרי פטור אבל אסור, ואמר להו איהו: מותר לכתחילה.
 
1.
הגמרא דנה האם אפשר שתנאים יחלקו באופן קיצוני: מה שאחד מתיר לכתחילה חברו יאמר שחייב על כך חטאת.

2.
הטענה מושמעת על ידי רב ששת, ורב יוסף מוכיח שאמנם התופעה קיימת ורב ששת דוחה את הדחיה.

3.
למעשה יוצא שבכל מקרה שמדובר בעבירה שבין אדם למקום [כמו באיסורי שבת] יש 3 דרגות של פסק הלכה:
חייב עונש;
פטור מעונש אבל אסור מדרבנן [או שאסור מן התורה אבל ללא עונש];
מותר לכתחילה.

4.
הפרשנים [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ה] מביאים דוגמאות שונות ודנים בהם והכלל העולה מדבריהם הוא:

4.1
הכלל של רב ששת הוא רק במחלוקת בין שני תנאים יחידים, וכל שכן כשהרבים מחמירים והיחיד מיקל.

4.2
יתכן שתהיה מחלוקת "קיצונית" בין תנאים - כאשר המחלוקת היא בעניין הגדרת מציאות [כמו בסוגייתנו: האם משמר הוא בכלל בורר].

4.3
יש פעמים שהמחלוקת הקיצונית היא מה אמר תנא שלישי [שלא מפורש בשום מקום].

5.
ונראה לומר משהו חדש: הביטוי – "מי איכא מידי דרבנן מחייבי חטאת, ורבי אליעזר שרי לכתחילה? - שכולל את הביטויים "חייב" ו"לכתחילה" מופיע בש"ס רק כאן – בסוגייתנו, ונראה שזה מפני שבסוגייתנו מדובר דווקא ב"רבנן" וב"רבי אליעזר". הדיון הוא במעמדו המיוחד של רבי אליעזר [ראינו בדפים האחרונים כמה סוגיות שבהם דנה הגמרא בשיטת רבי אליעזר למרות שאין הלכה כמותו, ובדרך כלל אין הגמרא מרחיבה מאד בהסבר דעתו של מי שאין הלכה כמותו [בין התנאים]. רבי אליעזר היה רבו של רבי עקיבא שהיה רבם של גדולי התנאים המוכרים בהרבה משניות בש"ס. יתכן שדעת "רבנן" היא דעת חכמים שאחרי תקופת רבי אליעזר, וממילא הדיון בסוגייתנו הוא: כיצד יתכן שרבי אליעזר התיר ותלמיד תלמידו - רבי מאיר - [או תלמידיו של רבי אליעזר – "רבנן"] החמיר/החמירו עד כדי עונש חטאת.