דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף קלה

עמוד א

רש"י ד"ה עד דשוויה כרות שפכה. והוא עצמו מלו ועשאו כרות שפכה שחתך מן הגיד:
רש"י מדקדק בלשונו ומאריך לומר "והוא עצמו מלו" ולא כתב בקצרה "ומלו" - ועשאו וכו', ונראה שהוצרך לכך שהרי כל אב שממנה את המוהל למול את בנו נקרא כאילו הוא עצמו מל והמוהל עושה שליחותו, משא"כ כאן דלא קיים מצוה בכך ואף אם אחד מהמוהלים היה מסכים ועושה לו הטפת דם ברית וגורם לו להיות כרות שפכה לא היה נחשב שעושה בשליחות האב והיה חייב מדין חובל באדם, וע"כ רש"י מפרט "והוא עצמו מלו".