סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "אמורא חולק על תנא"; "במתניתא תנא"

שבת קלז ע"א-ע"ב


משנה. אלו הן ציצין המעכבין את המילה: בשר החופה את רוב העטרה, ואינו אוכל בתרומה. ואם היה בעל בשר - מתקנו, מפני מראית העין.
מל ולא פרע את המילה - כאילו לא מל.
גמרא. אמר רבי אבינא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: בשר החופה את רוב גובהה של עטרה.
ואם היה בעל בשר וכו'.
אמר שמואל: קטן המסורבל בבשר, רואין אותו, כל זמן שמתקשה ונראה מהול - אינו צריך למול, ואם לאו - צריך למול.
במתניתא תנא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: קטן המסורבל בבשר רואין אותו, כל זמן שמתקשה ואינו נראה מהול - צריך למולו, ואם לאו - אינו צריך למולו.
מאי בינייהו? איכא בינייהו: נראה ואינו נראה. 

 
מהביטוי המסיים "מאי בינייהו... איכא בינייהו" משמע –בפשטות – ששמואל ורשב"ג חלוקים. כיצד יתכן שהאמורא שמואל חולק על תנא בברייתא – רשב"ג?

רמב"ם הלכות מילה פרק ב הלכה ה:

קטן שבשרו רך ומדולדל ביותר או שהיה בעל בשר עד שיראה כאילו אינו מהול רואין אותו בעת שיתקשה אם נראה שהוא מהול אינו צריך כלום, וצריך לתקן את הבשר מכאן ומכאן מפני מראית העין, ואם בעת שיתקשה לא נראה מהול חוזרין וקוצצין את הבשר המדולדל מכאן ומכאן עד שתראה העטרה גלויה בעת קישוי, ודבר זה מדברי סופרים אבל מן התורה אף על פי שהוא נראה כערל הואיל ומל אינו צריך למול פעם שנייה.

כסף משנה הלכות מילה פרק ב הלכה ה:

... מאי בינייהו איכא בינייהו נראה ואינו נראה
דלשמואל צריך ולרבן שמעון בן גמליאל לא צריך
והרי"ף והרא"ש לא הכריעו בדבר זה כלום
אבל מדברי רבינו נראה שהם כדברי שמואל:

מבלי לעסוק בפרטי הסוגיה אלא נציין כמה עקרונות פסיקתיים. ה"כסף משנה" נוטה לקבוע שהרמב"ם פוסק כשמואל בסוגייתנו ולא כרשב"ג, וממילא מתחזקת שאלתנו לעיל, שלא רק ששמואל האמורא חולק על התנא רשב"ג, אלא גם הלכה כמותו. מה ההסבר לזה?

מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד שיט:

1. שמואל סובר שחכמים חולקים על רשב"ג, ומוכח שחכמים חולקים על רשב"ג מהלשון בברייתא "רשב"ג אומר...", ולכן פוסקים כשמואל מפני, שהוא פוסק כחכמים שהם רבים נגד רשב"ג.

ויש להוסיף: הכלל של "הלכה כרשב"ג במשנתנו" תקף רק במשנה ולא בברייתא - כפי שמדובר בסוגייתנו. כמו כן יש לציין שמדובר ב"חכמים" לא ידועים, אלא שמלשון הברייתא משמע שחכמים חולקים [וזו שאלה כללית: מדוע באמת לא מוזכרת בברייתא במפורש דעת חכמים].

ואולי ניתן לומר ["חידוש"]: שמואל מתכוון שדבריו הם הסבר לדברי המשנה, וממילא יש "כאילו" מחלוקת בין המשנה לברייתא, כלומר, מדובר במחלוקת בין תנאים, וכמובן ששמואל רשאי לפסוק כמשנה בניגוד לדעת רשב"ג בברייתא.

2. שמואל מסכים לדעת רשב"ג אלא שהוא פסק הלכה למעשה לחומרא, ולכן הלכה כמותו.

ולענ"ד נראה לי לומר [חידוש]: אמורא לא רשאי לחלוק על תנא אבל כהלכה למעשה הוא רשאי לפסוק בניגוד לדעת תנא. וניתן להוכיח זאת מהעובדה שפעמים רבות - בש"ס - כאשר יש מחלוקת תנאים ויש כלל פסיקה ביניהם רשאי אמורא לפסוק כדעה האחרת - וזה מוסכם בש"ס. כלומר, אמורא לא רשאי לחלוק ישירות על תנא אבל הוא רשאי לפסוק בניגוד לתנא. הדבים נראים "מוזרים", אבל לא כך. כאשר אמורא חולק באופן ישיר [רבי אומר... ורב... אומר...] משמע שיש לו סברא ודעה עצמאית כנגד התנא, ולזה אין לו רשות, אבל כאשר אמורא בא לפסוק יש לו שיקולים שונים, כגון: העלאת ספק כלשהו ופסיקה לחומרא, אולי יש לו מקור לא ידוע שהוא פוסק כדעתו.

ואולי בהקשר זה ניתן להוסיף: דברי רשב"ג מובאים בברייתא שהגמרא מציינת בפתיחה: "במתניתא תנא". לשון זה מעיד – בדרך כלל – על ברייתא לא מוסמכת, ולכן רשאי שמואל לחלוק על רשב"ג שבברייתא זו !!!



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר