הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "הלכה כרשב"ג"

שבת קלו ע"א

תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהה שלשים יום באדם - אינו נפל, שנאמר +במדבר יח+ ופדויו מבן חדש תפדה. שמנת ימים בבהמה אינו נפל, שנאמר +ויקרא כב+ ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן וגו'. - הא לא שהה - ספיקא הוי
מימהל היכי מהלינן ליה? - אמר רב אדא בר אהבה: מלין אותו ממה נפשך; אם חי הוא - שפיר קא מהיל, ואם לאו - מחתך בבשר הוא. ואלא הא דתניא: ספק בן שבעה ספק בן שמונה - אין מחללין עליו את השבת, אמאי? נימהליה ממה נפשך! אם חי הוא - שפיר קא מהיל, ואם לאו - מחתך בבשר הוא! - אמר מר בריה דרבינא; אנא ורב נחומי בר זכריה תרגימנא: מימהיל - הכי נמי מהלינן ליה, לא נצרכה אלא למכשירי מילה, ואליבא דרבי אליעזר.
...
איבעיא להו: מי פליגי רבנן עליה דרבן שמעון בן גמליאל או לא? אם תמצי לומר פליגי - הלכה כמותו או אין הלכה כמותו? - תא שמע: עגל שנולד ביום טוב - שוחטין אותו ביום טוב. - הכא במאי עסקינן - דקים ליה בגוויה שכלו לו חדשיו. תא שמע: ושוין, שאם נולד הוא ומומו עמו - שזה מן המוכן. - הכא נמי: שכלו לו חדשיו. תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. הלכה - מכלל דפליגי, שמע מינה. 
 
 

1.
בברייתא [בדף קלה עמוד ב] מובאים דברי רשב"ג, ובסוף הסוגיה הגמרא שואלת האם חכמים חולקים עליו וכמי ההלכה.

1.1
כנראה שמלשון הברייתא שפותחת בשמו של תנא נראה שחכמים [שלא מוזכרים במפורש בברייתא] חולקים עליו.

2.
ברור שלגמרא לא היה ידוע - על פי מסורת - שחכמים חולקים על רשב"ג, או שכוונתה לשאול האם הכלל, שכל משנה או ברייתא שנפתחת בשם תנא: "רבי... אומר..." הרי מלשון זה ברור, שחכמים חולקים עליו.

3.
ובכלל יש לשאול מדוע לא כתובים "חכמים" במשנה/בברייתא?

4.
ייתכן לומר, שאם היו "חכמים" רשומים, אזי ההלכה היתה כחכמים על פי הכלל "יחיד ורבים – הלכה כרבים". אולם מפני שרק חכם יחיד [בסוגייתנו: רשב"ג] כתוב במשנה/בברייתא - כך ההלכה [שנקבעה על ידי עורך המשנה/הברייתא].

5.
מובא ב"בית אהרן", חלק י, עמוד ב ואילך בהרחבה:

ראה הליכות עולם שער ה' פרק ג' דפוס וורשא דף נ"ד ע"ב, שכ' וז"ל: מסורת בידינו וביד כל תלמידי חכמים
שבכל מקום ששנינו בראש הפרק "א"ר פלוני", כגון אמר ר' עקיבא מניין לע"ז [שבת פ"ב ע"א] וכו' כך הוא הלכה, ובכל מקום ששנינו בראש הפרק "ר"פ אומר" כגון "רבי אליעזר אומר" דשבת ק"ל אינה הלכה,
וכיו"ב בגמרא שכל מקום שאומר תנא דבי ר' ישמעאל כך הלכה ובכ"מ שאומר דבי ר' ישמעאל תנא אינה הלכה עכ"ל

לפי הדברים הנ"ל יוצא שפשוט שהלכה כרשב"ג, ומדוע הגמרא התלבטה? אולי כי הכלל שמובא ב"בית אהרן" מדבר על משניות שבתחילת פרקים ולא על תחילת משנה "רגילה".

6.
בסוגייתנו הגמרא מוכיחה שחכמים חולקים על רשב"ג בגלל הפסיקה של שמואל שאמר שהלכה כרשב"ג, ובאמת מדוע הלכה כרשב"ג, הרי הוא יחיד נגד רבים, ואולי בגלל שיש כלל ש"הלכה כרשב"ג במשנתנו" שנותן סמכות לחכמים לפסוק כדעת רשב"ג - דעת יחיד - גם בברייתא.

7.
הפרשנים מקשרים בין סוגייתנו לסוגיה אחרת במסכת יבמות דף פ.

8.
רמב"ם הלכות מילה פרק א הלכה יג

מי שנולד בחדש השמיני, אם היה שלם בשערו ובצפרניו הרי זה ולד שלם ובן שבעה הוא אלא ט שנשתהה ומותר לטלטלו בשבת ואינו כאבן ומלין אותו בשבת, אבל אם נולד ושערו לקוי ואין צפרניו שלימין כברייתן הרי זה בן שמנה ודאי שלא היה ראוי להולד אלא בתשעה ויצא קודם שיגמר, ולפיכך הוא חשוב כאבן ואסור לטלטלו בשבת, ואעפ"כ אם שהה שלשים יום הרי הוא ולד של קיימא, והרי הוא כשאר הנולדין לכל דבר, שכל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל.