סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "הלכה כרבים"; "שמותי"; "רבי... אומר" בתחילת משנה

שבת קל ע"א-ע"ב


משנה. רבי אליעזר אומר: אם לא הביא כלי מערב שבת - מביאו בשבת מגולה. ובסכנה מכסהו על פי עדים. ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת, (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת. 
  
 במשנה מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי עקיבא.

שאלות:

מדוע המשנה מתחילה בביטוי "רבי אליעזר אומר..." ולא מתחילה כבדרך כלל: ".... דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר..."

מובא ב"בית אהרן", חלק י, עמוד ב ואילך בהרחבה:

ראה הליכות עולם שער ה' פרק ג' דפוס וורשא דף נ"ד ע"ב, שכ' וז"ל: מסורת בידינו וביד כל תלמידי חכמים
שבכל מקום ששנינו בראש הפרק "א"ר פלוני", כגון אמר ר' עקיבא מניין לע"ז [שבת פ"ב ע"א] וכו' כך הוא הלכה, ובכל מקום ששנינו בראש הפרק "ר"פ אומר" כגון "רבי אליעזר אומר" דשבת ק"ל אינה הלכה,
וכיו"ב בגמרא שכל מקום שאומר תנא דבי ר' ישמעאל כך הלכה ובכ"מ שאומר דבי ר' ישמעאל תנא אינה הלכה עכ"ל

לפי דבריו יוצא, [הוא מדגים את הכלל על משנתנו] שבסוגייתנו אין הלכה כרבי אליעזר. ואמנם הגמרא עצמה קובעת בהמשך [לפחות פעמיים] במפורש שאין הלכה כרבי אליעזר. השאלה היא מדוע הגמרא עצמה לא מסתמכת על לשון המשנה, ולכן נראה לומר שתי אפשרויות:
א. רבי יהודה הנשיא אומנם קבע [באמצעות ניסוח המשנה] שאין הלכה כרבי אליעזר, והגמרא פסקה כך מחמת שיקולים נוספים כדי לבסס את ההכרעה שלא כרבי אליעזר.

ב. יכול להיות שבאופן עקרוני מדובר בתקופות שונות, והגמרא פסקה שכבר בימי רבי אליעזר עצמו נקבע שאין הלכה כמותו, ורבי יהודה הנשיא [מאוחר יותר] קבע "סופית" שאין הלכה כמותו וניסח כך את המשנה.

ג. יכול להיות, שבמשנתנו הכלל שהבאנו לעיל לא מתאים מכיון שבדברי רבי אליעזר מובאים שני ענייינים "ועוד אמר רבי אליעזר...", והרי כאן מוזכר הניסוח "אמר רבי אליעזר" ולפי הכלל שאמרנו כן היתה ההלכה צריכה להיות כמותו והמסקנה היא לא כך, אלא מכיון שנוסף הביטוי "ועוד" אין הכרח מהלשון "אמר רבי אליעזר".

אולם מתעורר אצלי קושי גדול: הגמרא בהמשך דנה בהרחבה בדינים של רבי אליעזר והכלל הוא, שחכם שדנים על שיטתו ["מדשקיל וטרי אליביה"] - הלכה כמותו !!!

ויש שרוצים לומר שרבי עקיבא מודה לרבי אליעזר מדין דאורייתא, ורק הוא טוען שחכמים הם שאסרו הכנת מכשירי מילה בשבת אם ניתן היה להכינם מערב שבת.

נציין כמה הערות על המשך הגמרא:

אמר רבי אבא בר רב אדא אמר רבי יצחק: פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת, והביאוהו בשבת [דרך גגות ודרך חצירות]
שלא ברצון רבי אליעזר.
מתקיף לה רב יוסף: שלא ברצון רבי אליעזר?

כיצד משתמשים ב"מתקיף" על "רבי אליעזר" התנא? אלא שיש לומר, שה"מתקיף" הוא על רבי יצחק האמורא...

אדרבה, רבי אליעזר הוא דשרי! וכי תימא שלא ברצון רבי אליעזר - דשרי אפילו ברשות הרבים, אלא ברצון רבנן - דאסרו דרך רשות הרבים,

מיהם "רבנן"? אפשר לומר שהכוונה היא לרבי עקיבא במשנתנו [כך מובא ב"שוטנשטיין"]. ואולי אפשר לומר שמדובר באותם חכמים שלא מוזכרים במשנה ורבי אליעזר בתחילת המשנה חולק עליהם.

בספר "ברית יהושע":
ולכאורה כל הסוגיא לקמן [קלב א] משמע דרבי אליעזר ורבנן נחלקו בפסוקים ויש לומר דרבנן היינו תנא קמא דרבי אליעזר במשנה סוף פרק מפנין דס"ל דבשום אופן מכשירין לא דחי שבת..

בעמוד ב אומרת הגמרא:

אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה הנשיא: פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת, והביאוהו בשבת, והיה הדבר קשה לחכמים:
היאך מניחין דברי חכמים ועושין כרבי אליעזר.
חדא - דרבי אליעזר שמותי הוא,
ועוד - יחיד ורבים הלכה כרבים.

נניח שמדובר ברבי יהודה הנשיא עצמו - ואז נמצא שהביטוי "משום" מקשר בין דברי אמורא לדברי תנא כשהאמורא לא הכיר את התנא - ["משום" - תנא] ואז מדובר כנראה בבית דינו של רבי יהודה הנשיא שהוא זה שמחליט [ורק בתקופה זאת] את שתי הקביעות הבאות שעל פיהן יש לקבוע שאין הלכה כרבי אליעזר:

א. הכלל הוא ש"הלכה כרבים" ומדוע נהגו כרבי אליעזר. שאלה: הרי כלל זה תקף היה מאז ועולם ומדוע גם בדורות הקודמים לא נהגו לפי הכלל זה? אלא יש לומר, שבמקומו של רבי אליעזר היה מותר לבני עירו לנהוג כמוהו [ראה ב"שוטנשטיין", הערה 18] על סמך הגמרא בעמוד הקודם שמותר לבני העיר לנהוג כרבם כל זמן שבית הדין הגדול לא הכריע [ראה בספר "אבן טובה"; יבמות ב, עמוד קלט – לפניו ואחריו]. ולכן בא רבי יהודה הנשיא בצירוף בית דינו [ועל זה נאמר "והיה הדבר קשה לחכמים" – אלה היו בית דינו של רבי יהודה הנשיא] וקבע שמעתה תהיה הלכה כחכמים ולא כרבי אליעזר ועל פי הכלל של "הלכה כרבים". מכל הנ"ל נוכל להסיק, שהעיקרון של "הלכה כרבים" איננו "אוטומטי" אלא תלוי בהכרעת בית דין. וכנראה שזה נכון "רק" עד לתקופה זו של "רבי" - כבסוגייתנו, ומאז – בכל תקופת האמוראים ואילך חל הכלל ש"הלכה כרבים" בכל עניין ובאופן אוטומטי, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת שלא להכריע כרבים, כגון באותם מקרים שבהם נקבע כלל שהלכה כיחיד נגד רבים "הלכה כרבי מחבריו"; "הלכה כרבי יוסי מחבריו" וכד' [לפי אלה הגורסים הכללים הנ"ל].

ב. הכלל הראשון שמובא בשמו של רבי יהודה הנשיא הוא "דרבי אליעזר שמותי הוא". שני פירושים מובאים בפרשנים: 1. נידו את רבי אליעזר מפני שלא ציית ל"רבים" שחלקו עליו – במחלוקת המפורסמת של "תנורו של עכנאי"
2. היה תלמידו של בית שמאי ואין הלכה כבית שמאי.

על שני הפרושים ראה ב"מתיבתא", הערה יב, וב"לקוט ביאורים", עמודים ריא-ריב, ובתוס' בסוגייתנו.

מדוע הגמרא מביאה שני נימוקים כדי לפסוק שלא כרבי אליעזר?

1. נראה לי ["חידוש"] על מנת שלא "יחשדו" ברבי יהודה הנשיא שפוסק כנגד "רבי אליעזר" בגלל שהתנגד לסבו [רבן גמליאל] במחלוקת על "תנורו של עכנאי", לכן הביא את הנימוק של "הלכה כרבים".

2. לפי הנימוק של "שמותי" מדוע לולא זה היינו כן פוסקים כמותו הרי "הלכה כרבים" שהוא כלל בסיסי יותר? אלא נראה לומר: לפי ההסבר ש"שמותי" הכוונה שהיה מ"בית שמאי" הרי יתכן שבית שמאי היו רבים והלכה כמותם אבל כיון שהכלל הוא שאין הלכה כבית שמאי לכן אין משמעות להיותם "רבים". והנימוק השני של "הלכה כרבים" נועד להסביר מדוע אין הלכה כרבי אליעזר באופן "פרטי" [ללא תלות להיותו מבית שמאי].

את כל הנ"ל הסברנו אם הגמרא מתכוונת לרבי יהודה הנדיא. אבל יש גירסאות שמדובר ברבי יהודה נשיאה [נכדו של "רבי" שחי בתקופת ריש לקיש - בסוגייתנו] ואז כמה מהערותינו ישתנו "מעט" – כמה מההכרעות התקבלו בתקופת האמוראים ולא בתקופת "רבי" עצמו "עורך המשנה".

הערה נוספת על פי:

שבת של מי מסכת שבת דף קל עמוד ב:

"... והראיה מדאמרינן לקמן סמוך ונראה ארשב"ל משום ר' יהודה הנשיא פעם א' שכחו ולא הביאו איזמל מע"ש והביאוהו בשבת והיה הדבר קשה לחכמים היאך מניחים דברי חכמים ועושים דברי יחיד חדא דר"א שמותי הוא ועוד יחיד ורבים הלכה כרבים ואי איתא דר"ע בר פלוגתיה דר"א לחודיה הוא מאי פריך ועוד יחיד ורבים וכו' הא יחיד ויחיד הם ואדרבה אי מהאי טעמא הוו רבי ותלמיד דר"א רביה דר"ע הוה ואין הלכה כתלמיד במקום הרב אלא ודאי חכמים פליגי עם ר"א ודין הוא טעמא דרבינו הקדוש שנה במתני' הכי אר"א כלל אר"ע דר"ע אמר כללא כסברת רבנן דפליגי לר"א ומש"ה פריך שפיר לקמן יחיד ורבים וכו' והנהו רבנן שנו בברייתא...

הוא מתייחס למה שהערנו בתחילת דיוננו: מי הוא שחולק על רבי אליעזר. מהדברים האחרונים ראינו שמדובר על "יחיד ורבים", לכן משמע שרבי אליעזר חולק על רבים ולא רק על רבי עקיבא [והפרשנים מציינים על ברייתא שעליה חולק רבי אליעזר]. כמו כן ניתן לומר שרבי עקיבא – במשנתנו – אומר את דבריו בשם "רבים" – כך ראיתי באחד הפרשנים].
כמו כן ראוי לדיון מה הדין בכל מחלוקת אחרת בש"ס בין רבי אליעזר לרבי עקיבא כאשר מדובר ברבי אליעזר שהיה רבו של רבי עקיבא [ראה בפיסקה האחרונה שציטטנו].



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר