מידתו של רבי אליעזר
שבת קל ע"א
"איתמר, אמר רבי לוי: לא אמרה רבי אליעזר אלא לחבובי מצוה. תניא נמי הכי: מביאו מגולה, ואין מביאו מכוסה, דברי רבי אליעזר".
רבי אליעזר לשיטתו המוזכרת בכמה מקומות בש"ס: "(דברים כח, י) וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש".
לדברי רבי אליעזר עשיית המצוה בגלוי לעין כל בלא מורא זהו כבוד הבורא. כך נהג רבי אליעזר בעצמו, והיה מביע את דעתו ללא חת, גם כנגד רבן גמליאל הנשיא וגם במחיר שינדוהו (מסכת בבא מציעא דף נט ע"ב).
ואילו רבי יהושע מדה אחרת היתה לו, שהיה נוהג כעצת רבי אלעזר: "לעולם הוה קבל וקיים" (מסכת סנהדרין דף יד ע"א; ודף צב ע"א). והיה מסתיר את דעתו כדי להמנע מעימות עם רבן גמליאל הנשיא (מסכת ברכות דף כז ע"ב).
שניהם היו תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי שקבל מהלל ומשמאי (מסכת אבות ב משנה ח).
"תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה" (מסכת כתובות דף טז ע"ב).
רבי אליעזר נקט בשיטת שמאי, כפי שהביא רש"י בעמוד הבא מהירושלמי, לבית שמאי האמת חשובה מהשלום. ורבי יהושע אחז במידת הלל שהשלום עדיף (כבמסכת יבמות דף סה ע"ב). לכן במסכת שבת דף קנג ע"ב שיבח רבי אליעזר את הגזרות שגזרו בו ביום שרבו בית שמאי על בית הלל. ואילו לדברי רבי יהושע שם, הרבו לגזור יותר מדאי.
"אמר רבי יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר, והיו מתים בזמנן".
באיזו עיר היו עושין כרבי אליעזר? מפורש לעיל: "במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת". ומה היה מקומו של רבי אליעזר? מפורש במסכת סנהדרין דף לב ע"ב: "הלך אחר בית דין יפה... הלך אחר חכמים לישיבה: אחר רבי אליעזר ללוד".
האות ד' מתחלפת באות ז', דרעא היא זרוע בארמית. לוד מתחלפת בלוז.
ואמנם להדיא אמרו שהאריכו ימים בעיר לוז, במסכת סוטה דף מו ע"ב: "תניא: היא לוז שצובעין בה תכלת, היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור בה, אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן - יוצאין חוץ לחומה והן מתים".
גם עצם הלוז היא העצם שאין המיתה שולטת בה, בבראשית רבה פרשה כח, ג: "אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא? א"ל מלוז של שדרה. א"ל מנין אתה יודע? א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך, טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים ולא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום".
ומה הסיבה שהאריכו ימים באותו מקום? מפני שמידתם היתה כמידת רבי אליעזר, מידת האמת, כמפורש במסכת סנהדרין דף צז ע"א: "אמר רבא: מריש הוה אמינא ליכא קושטא בעלמא, אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה, ואמרי לה רב טביומי שמיה, דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה: זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא, וקושטא שמיה, ולא הוו משני בדיבורייהו, ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה. נסיבי איתתא מינהון, והוו לי תרתין בנין מינה. יומא חד הוה יתבא דביתהו וקא חייפא רישא, אתאי שיבבתה טרפא אדשא. סבר: לאו אורח ארעא, אמר לה: ליתא הכא. שכיבו ליה תרתין בנין. אתו אינשי דאתרא לקמיה, אמרו ליה: מאי האי? אמר להו: הכי הוה מעשה. אמרו ליה: במטותא מינך, פוק מאתרין, ולא תגרי בהו מותנא בהנך אינשי".
על העיר לוז אמר יעקב אבינו: וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם (בראשית כח, יז-יט).
פירש שם בדעת זקנים מבעלי התוספות: "אין זה כי אם בית אלהים - פירוש, מאחר שאני רואה שהם עולים מכאן תחלה ויורדים ונשארים למטה א"כ מקום זה והשמים מדור אחד הוא והם עולין מכאן לשמים ויורדין כאדם עולה מבית לעלייה ואחר יורד אל הבית ונשאר שם".
בעיר זו, שער השמים, צובעין בה תכלת, "שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע".
לכן זהו מקום האמת, כי שם השער בו הושלכה האמת משמים ארצה, כאמור בבראשית רבה פרשה ח, ה:
"אמר רבי סימון בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה, יא) חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח, יב) וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה, יב) אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח".
אמרו ז"ל: "מלמד שהמקום גורם", בעיר לוד נמצא נמל התעופה, שער השמים.
