סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "מתני הכי"

שבת קכח ע"ב-קכט ע"א


אמר רב יהודה אמר שמואל: חיה, כל זמן שהקבר פתוח, בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני - מחללין עליה את השבת. נסתם הקבר, בין אמרה
צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני - אין מחללין עליה את השבת,
רב אשי מתני הכי.

מר זוטרא מתני הכי: אמר רב יהודה אמר שמואל: חיה כל זמן שהקבר פתוח, בין אמרה צריכה אני ובין אמרה אין צריכה אני - מחללין עליה את השבת. נסתם הקבר, אמרה צריכה אני - מחללין עליה את השבת לא אמרה צריכה אני - אין מחללין עליה את השבת.
אמר ליה רבינא למרימר: מר זוטרא מתני לקולא, ורב אשי מתני לחומרא, הלכתא כמאן? –
אמר ליה:
הלכה כמר זוטרא, ספק נפשות להקל

 
מבלי להיכנס לפרטי ההלכה [קשור גם להמשך הסוגיה] נעיר רק הערות "טכניות":
1. יש מחלוקות בין רב אשי למר זוטרא אודות גירסת הדברים שאמר שמואל [ויותר מדוייק: הדברים שאמר רב יהודה בשם רבו – שמואל]

מר זוטרא – בדור השישי תלמיד של רב פפא, חבר של רב אשי ורבינא.

ונראה לי לשאול שאלה עקרונית [שנראית לי חשובה ביותר]: כיצד יתכן שרק בימי מר זוטרא ורב אשי – סוף תקופת האמוראים – בררו את גירסת שמואל שחי בדור הראשון של האמוראים. כיצד למדו ופסקו במשך כל התקופה שביניהם?

2. רבינא שואל את מרימר כיצד ההלכה במחלוקת בין רב אשי למר זוטרא. משמע מכאן ש"רבינא" ו"מרימר" היו "יותר" פוסקי הלכה [ והם היו "יותר" נחשבים כ"עורך הגמרא"] מרב אשי ומר זוטרא !
ויש לצהעיר שהשאלה היתה האם פוסקים לחומרא או לקולא ולא האם פוסקים כרב אשי או כמר זוטרא. ונראה לי שמכאן אולי יש להסיק שכוונת רבינא לומר כך: הרי גם מר זוטרא וגם רב אשי נחשבים כ"עורך הגמרא" ואין להכריע בין שניהם "רק" על סמך סמכותו או גדולתו של אחד מהם, אלא שהמחלוקת בין שניהם יוצרת מצב של ספק בדין, ועל יש להכריע רק בדיני "קולא" ו"חומרא".

תשובת מרימר היא: מכיון שש ספק כיצד ההלכה – כמר זוטרא או כרב אשי – לכן יש לקבוע שיש כאן "ספק" והכלל הוא שספק נפשות – להקל.

ונראה לי לסכם ולומר: דינו של שמואל היה ידוע במשך כל דורות האמוראים אבל הגירסא המדוייקת בדבריו לא היתה ברורה די צרכה [ראה ב"מתיבתא", הערה ג, שמביא שגם בגירסת רב אשי אין אחידות דעים], וכנראה שבמשך כל הדורות נהגו "לקולא" בכל שאלה שהתעוררה בנושא של ספק נפשות, והשאלה של רב אשי היתה רק לצורך קביעת עמדתו כ"עורך הגמרא" בדבר הניסוח "הטכני" של דינו של שמואל.

ולבסוף אנסה לומר דבר חדש ממש ["חידוש"]: הביטוי "מתני הכי" אין כוונתו שכך היתה הגירסא המקורית של דברי שמואל, אלא הכוונה היא לברר כיצד לנסח את דברי שמואל באופן שיתאים להלכה שהתפשטה במשך כל הדורות מאז שמואל ועד רב אשי אודות העיקרון של "ספק" בדיני נפשות...



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר