הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "ואמר רב... תנא..."

שבת קכז ע"ב

ודמאי (וכו'). דמאי, הא לא חזי ליה? - כיון דאי בעי, מפקר ליה לנכסיה והוה עני, וחזיא ליה - השתא נמי חזי ליה. דתנן: מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי.
ואמר רב הונא; תנא, בית שמאי אומרים: אין מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי, ובית הלל אומרים: מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי.
 
1.
רב הונא אומר שיש ברייתא שבה בית הלל סוברים כדעת המשנה במסכת דמאי [פרק ג משנה א].

2.
שואלים הפרשנים: מה חידש רב הונא, הרי בין כך הלכה תמיד כבית הלל, וזה תואם את דברי המשנה במסכת דמאי ולצורך מה היה צריך ליידע שיש דעה של בית שמאי שחולקת?

3.
ראה ב"מתיבתא", הערה מג, וב"שוטנשטיין", הערה 24, שבא ללמדנו שאם נדע משנה או ברייתא סתמית שלא כדעת הית הלל הרי נדע שהיא כדעת בית שמאי ואין הלכה כמותה.

4.
כדברי הריטב"א בסוגייתנו:

ואמר רב הונא תנא בית שמאי אומרים אין מאכילין את העניים דמאי. וא"ת רב הונא דברי בית שמאי אתא לאשמועינן דאי משום בית הלל הא איכא סתמא אחריתי, וי"ל דאתא לאשמועינן דאי משכחת סתמא אין מאכילין בית שמאי היא ואינה הלכה.

5.
הערה: ובמקרה שהוא מציין באמת לא תהיה הלכה כאותה "סתם משנה" [אם תימצא כזאת].

6.
וכדברי התוס':
תוספות מסכת ברכות דף מז עמוד א:

ואמר רב הונא תנא בש"א אין מאכילין - וא"ת רב הונא טעמא דב"ש אתא לאשמעי' דהכי פריך בכמה דוכתין ויש לומר דקא משמע לן דאי משכחת תנא דאמר אין מאכילין בית שמאי היא ולא תיחוש לאותה משנה או ברייתא.

7.
ונראה להעיר: משמע שרב הונא לא הכיר את כל המשניות ולא את כל הברייתות.

8.
ונראה שיש כאן קושי גדול יותר: הרי רבי יהודה הנשיא בודאי הכיר את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל והוא קבע רק את דעת בית הלל במשנה במסכת דמאי.

9.
פני יהושע מסכת ברכות דף מז עמוד א:

בתוספות בד"ה ואמר רב הונא תנא ב"ש אומרים אין מאכילין ואם תאמר רב הונא טעמא דב"ש אתי לאשמעינן וכו' עד סוף הדיבור. ולולי דברי התוס' היה נראה לי לפרש בענין אחר דכיון דאשכחן סוגיא כי האי בכמה דוכתי בש"ס ובכולהו מייתי הא דרב הונא תנא בהדייהו אם כן משמע דמילתא דרב הונא למילתיה איצטריך לעיקר אוקימתא בטעמא דאי בעי מפקיר ניכסי דאי לאו דרב הונא היה באפשר לפרש הא מתניתין דמאכילין את העניים דמאי כמו שמפרש שם בירושלמי דהיינו שנותן להם דמאי בסתם אפילו לעני עם הארץ אבל העני עצמו אם רוצה לתקן יתקן ואם כן לפי"ז אין זה ענין למשנתינו ...

הוא מסביר שדברי רב הונא בהבאת הברייתא ללמדנו שכך צריך להסביר את משנתנו, כי לולא המחלוקת בברייתא ניתן היה לפרש את המשנה באופן אחר שלא כפי הדיון בסוגייתנו...
לפי דבריו נראה שגם מובנת שיטתו של רבי יהודה הנשיא: "רבי" הסתמך על כך שחכמים ידעו את המחלוקת בברייתא וממילא יבינו את משמעות המשנה במסכת דמאי.
לפי זה יתכן שזוהי המשמעות העקרונית של הביטוי "ואמר רב... תנא..."