סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "סתם משנה"; "מעשה רב"

שבת קכו ע"ב


דרש רבי יצחק נפחא אפתחא דריש גלותא: הלכה כרבי אליעזר. מתיב רב עמרם: ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת - אמר ליה [אביי]: מאי דעתיך - משום דקתני סתמא, נגר הנגרר נמי סתמא היא!
ואפילו הכי -
מעשה רב

 

1.
רבי יצחק נפחא פסק כרבי אליעזר במשנתנו.

2.
רב עמרם מקשה עליו ממשנה בהמשך המסכת [שבת דף קנז עמוד א], שהיא "סתם משנה" והלכה צריכה להיות כמותה.

משנה. מפירין נדרים בשבת, ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת. ופוקקין את המאור, ומודדין את המטלית, ומודדין את המקוה. ומעשה בימי אביו של רבי צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית, שפקקו את המאור בטפיח, וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו. ומדבריהם למדנו, שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת.

3.
אביי דוחה את דברי רב עמרם מפני שגם המשנה [ממסכת עירובין דף קב עמוד א] שהובאה בסוגייתנו היא "סתם משנה", והיא כדעת "רבי אליעזר" במשנתנו.

4.
המסקנה היא כנגד אביי, שבאמת אין הלכה כרבי אליעזר כי יש להתחשב יותר ב"סתם משנה" שבהמשך המסכת מכיון שבה נקבע "מעשה רב" ["ומעשה בימי... ומדבריהם למדנו.." – אולי זו סיומת שנוספה אחרי רבי והודה הנשיא, ולכן הלכה כמותה].

5.
ויש להעיר כמה הערות:

6.
יוצא, שיש "סתם משנה" כרבי אליעזר [במסכת עירובין] ויש "סתם משנה" [במסכת שבת – בהמשך – בדף קנז] נגד רבי אליעזר, ובסוגייתנו המשנה היא במחלוקת בין חכמים לרבי אליעזר.

6.1
לכן: במסכת שבת עצמה נוצר מצב של "מחלוקת ואחר כך סתם" והכלל הוא שבמקרה כזה ההלכה כסתם – זאת אומרת שהלכה כרבי אליעזר.

6.2
כיון שהמשנה האחרת היא במסכת אחרת – מסכת עירובין - אין הכרח שהלכה כמותה כי אולי מדובר במצב של "סתם ואחר כל מחלוקת" [כי אין סדר למסכתות], אולם מכך שהגמרא כן העלתה את האפשרות שהלכה צריכה להיות כמשנה בעירובין כנראה שהיא סברה שמסכת עירובין נסדרה אחרי מסכת שבת, ולכן יש גם כאן מצב של "מחלוקת [במשנתנו] ואחר כך סתם" [במסכת עירובין] ולכן הלכה כ"סתם", וממילא נוצרה סתירה בין שתי המשניות הסתומות.

7.
הגמרא מפנה למשנה במסכת עירובין שהיא "סתם משנה" כדעת רבי אליעזר.

7.1
בעיון במשנה נבחין שיש בה מחלוקת בין "תנא קמא" לרבי יהודה וה"תנא קמא" הוא כרבי אליעזר.

משנה. נגר הנגרר - נועלין בו במקדש אבל לא במדינה. והמונח - כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר: המונח - מותר במקדש, והנגרר במדינה.

ומדוע הגמרא מכנה זאת כ"סתם" [ראה "מתיבתא", הערה טו].

7.2
אלא מוכח מכאן, שגם "תנא קמא" נחשב כ"סתם משנה". וההסבר לכך הוא, שכנראה דעת תנא קמא נאמרה על ידי אמורא מסויים, ורבי יהודה הנשיא השמיט את שמו כדי להכריע כך את ההלכה.

8.
הערה כללית: אם רבי יהודה הנשיא עצמו הוא זה ש"סתם" את המשניות כדי להכריע כך את ההלכה מדוע הוא "סתם" שתי משניות סותרות?

8.1
אלא יש לומר: אחרי שהוא "סתם" משנה מסויימת הוא חזר בו ["הדר ביה"] ופסק אחרת ובכוונה הוא לא שינה את המשנה הקודמת ["ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה"] ולכן יש דיון בסוגיות רבות אודות השאלה איזו משנה נכתבה מאוחר יותר [קשור גם להערה 4 לעיל לגבי "מעשה רב"].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר