הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: תנא קמא=סתם משנה=רבי מאיר=חכמים=רבנן

שבת קכה ע"א

תנו רבנן: שברי תנור ישן הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין ניטלין. העיד רבי יוסי משום רבי אליעזר בן יעקב: על שברי תנור ישן שניטלין בשבת, ועל כיסויו שאינו צריך בית יד. במאי קמיפלגי? אמר אביי: בעושין מעין מלאכה, ואין עושין מעין מלאכתן קמיפלגי,
ואזדא רבי יהודה לטעמיה, ורבי מאיר לטעמיה.
מתקיף לה רבא: אי הכי, אדמיפלגי בשברי תנור - ליפלגו בשברי כלים בעלמא!
אלא אמר רבא: בשברי דהאי תנור קמיפלגי, דתנן: נתנו על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן, רבי יהודה אומר: אם מסיק מלמטה והוא נסוק מלמעלה - טמא, ואם לאו - טהור. וחכמים אומרים: הואיל והוסק מכל מקום טמא. ובמאי קמיפלגי - בהאי קרא: +ויקרא יא+ תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם. רבי יהודה סבר: מחוסר נתיצה - טמא, שאין מחוסר נתיצה - טהור. ורבנן סברי: טמאים יהיו לכם - מכל מקום. ...
 

1.
הגמרא משווה בין רבי מאיר ורבי יהודה בברייתא לבין "אותה" מחלוקת בין "תנא קמא" ורבי יהודה במשנתנו.

2.
אומר רבנו חננאל, שמוכח מכאן ש"תנא קמא" במשנתנו הוא "סתם משנה" והוא רבי מאיר [כך מובא גם ב"מתיבתא", הערה יד].

3.
ובהמשך משמע גם ש"חכמים" הם ה"תנא קמא" במשנתנו - אם נסביר שדברי הגמרא "ואזדא רבי יהודה לטעמיה ורבי מאיר לטעמיה" מוסב גם על המשנה של רבי יהודה וחכמים [אמנם לא מתבאר כך במפורש אצל הפרשנים].

4.
לפי הנ"ל ניתן לומר, שגם אם התנא רבי מאיר אמר את הדברים במשנה הרי שתוקף דבריו [והלכה כמותו] נטבע מהעובדה שרבי יהודה הנשיא מכנה אותו כ"חכמים".

4.1
אמנם, אם בברייתא לא היה נכתב שמו של רבי מאיר הרי שלא היה הכרח שה"תנא קמא" בברייתא הוא רבי מאיר [כי מדובר בברייתא ולא במשנה] ואולי יותר נכון לומר, שלא היה ניתן לומר שתוקף דבריו כשל "חכמים", מה שאין כן במשנה שהובאה בגמרא.