חסידים וחכמים
שבת קכא ע"ב
"תני תנא קמיה דרבא בר רב הונא: ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו.
אמר לו: ואותן חסידים - אין רוח חכמים נוחה מהם!
ופליגא דרב הונא, דרב הונא חזייה לההוא גברא דקא קטיל זיבורא, אמר ליה: שלימתינהו לכולהו?!".
היוצא מהדברים שרב הונא אחז בדרך החסידים בעוד שבנו נקט בדרך החכמים.
וקשה, הלא איפכא שמעינן להו! שהרי אמר רבא במסכת מועד קטן דף כח ע"א: "הני תלת מילי בעאי קמי שמיא, תרתי יהבו לי, חדא לא יהבו לי; חוכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא - ויהבו לי, ענותנותיה דרבה בר רב הונא - לא יהבו לי". הרי שיחודו של רב הונא היה דוקא בחכמתו הרבה, ויחודו של רבה בר רב הונא דוקא בענוותנותו וחסידותו יוצאת הדופן!
אלא שהיא הנותנת. שכן אמרו במסכת ברכות דף ה ע"ב:
"רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא, על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן, ואמרי לה: רב אדא בר אהבה ורבנן, ואמרו ליה: לעיין מר במיליה. אמר להו: ומי חשידנא בעינייכו? אמרו ליה: מי חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא? אמר להו: אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא - לימא. אמרו ליה: הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה. אמר להו: מי קא שביק לי מידי מיניה? הא קא גניב ליה כוליה! אמרו ליה: היינו דאמרי אינשי: בתר גנבא גנוב, וטעמא טעים. אמר להו: קבילנא עלי דיהיבנא ליה".
לאחר שהוכיחוהו, קיבל עליו רב הונא להתחזק ברחמנות דחסידותא. משום כך העדיף גם להמנע מלהרוג מזיקים כאשר אין בכך תועלת מוכחת.
ואילו רבה בר רב הונא שכל מהותו אומרת ענווה, דוקא לו נאה למגר את המזיקין. אמנם התועלת לא תהיה מוחלטת מיד, אבל מדרך החכמים: "איזהו חכם - הרואה את הנולד" (מסכת תמיד דף לב ע"א), ואין להרתע מדרך ארוכה. לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה (אבות סוף פרק ב).
מזה הטעם עצמו: "אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותקנה" (מסכת ברכות דף כח ע"ב). רק אדם המקטין עצמו כשמואל הקטן (ירושלמי סוטה ט, הי"ג) רק הוא ראוי ויודע לתקן ברכה למיגור המינים המזיקין.
זְמִיר עָרִיצִים ראוי דוקא לחסידים, כזימרת נעים זמירות ישראל:
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד... רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּ יָהּ (תהלים קמט, ה-ט).
