פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים בשבת"
עשיית מצוה על ידי גרמא
שבת קכב ע"א
בשו"ת 'הר צבי' (אורח חיים א, קמג) דן רבה של ירושלים הגאון רבי צבי פסח פראנק לגבי אדם שעשה פעולה הגורמת לעשיית מצוה. אם יש לומר שנחשב שהוא עשה המצוה. וכתב להוכיח מהפסוק בפרשת תצוה לגבי אבני האפוד "ופתחת עליהן את שמות בני ישראל" ואמרו בגמרא (סוטה מח, ב), שאבני החושן אין כותבין אותן בדיו וכו' אלא כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן וכו'.
והנה מבואר כאן בגמרא שמעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים מחוברים בשבת ולא נחשב כמי שתולש בידיים ואם כי גם לגבי השמיר לא נחשב כמי שעושה בידיים - שהרי מה לי מעמיד בהמה על עשבים ומה לי מעמיד שמיר על האבן. ואם כן איך מתקיים הפסוק "ופתחת" עליהם? ועל כרחך שאף שהוא אינו עושה פעולה בידים, מכל מקום נחשב כמו שהוא עצמו עשה המעשה היות והוא עושה הפעולה הגורמת המעשה.
ואם כי יש לחלק ביניהם קצת שאכילת בהמה באה אחרי העמדתו ונמצא שמתחילת התלישה כבר סילק ידיו ממעשה העמדה ושפיר יש לדון שאינו אלא גרמא, מה שאין כן בשמיר שבקיעת האבן באה בבת אחת עם ההעמדה ויש לומר שנחשב כמי שעושה בידים. מכל מקום לשון הברייתא 'ומראה להן השמיר' משמע שאינו מעביר את השמיר באחיזת ידיו בו אלא מעמידו על גבי רישום הדיו והוא סובב הולך מעצמו על גבי רשימת הדיו ונמצא שעשיית האות היא אחרי סילוק ידיו והרי זו רק גרמא. ואם כן שוב דומה מעשה השמיר להעמדת הבהמה על גבי עשבים ויש להוכיח שגם הגורם לעשיית מצוה נחשבה כמי שעשאה.
