טלטול מוקצה ברגל / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

שבת קכז ע"א

הגמרא (שבת קכז ע"א) מביאה ברייתא שלא מתחילים לפנות אוצר של תבואה בשבת, אבל מותר לעשות בו שביל. והגמרא מבארת שהכוונה שעושה בו שביל ברגליים. אמנם, הגמרא מסבירה שמה שכתבו שלא מתחילים לפנות אוצר בשבת זה רק לפי שיטת ר' יהודה, שסובר דין מוקצה לגבי תבואה, אבל אנחנו לא פוסקים כמותו, אלא כר' שמעון שסובר שבאופן שרק אם מקצה מדעתו ולא חושב להשתמש הדבר מוקצה. לכן אין התבואה מוקצה, מותר לטלטלה.

אמנם הרי"ף (נ ע"א בדפי הרי"ף) הביא את הדין שאסור להתחיל לפנות אוצר אלא מותר לעשות בו שביל. בעל המאור הסביר שמה שכתב הרי"ף אין כוונתו לפסוק כך, אלא רק לשלול את הדין הזה. גם הר"ן הסביר שהרי"ף מפרש בדבריו את המשנה שהביא, אבל אין כוונתו לפסוק כרבי יהודה. לעומת זאת, הרמב"ן במלחמות ד' מבאר שהרי"ף אמנם לא פסק כמו ר' יהודה בזה, ולא סובר שתבואה היא מוקצה, אבל רצה שנלמד מזה שבמקום שיש דברים מוקצים, כמו טבל, מותר לעשות שביל ברגליים כדי להיכנס ולצאת.

האשל אברהם (שח, ז) למד שמזה שבעל המאור והר"ן לא הסבירו את הרי"ף כהסבר המלחמות רואים שלשיטתם כל ההיתר של הגמרא הוא רק במוקצה קל, שרק לא חשב להשתמש בו בשבת, אבל במוקצה שגם לשיטתנו הוא מוקצה, כמו טבל, לא יתירו לטלטל אותו ברגל. אמנם המגן אברהם (שח, ז) הכריע מהגמרא זו רואים שמותר לטלטל מוקצה ברגליו דרך הילוכו, ולא פסק כך.

רעק"א (על הגמרא ד"ה עושה שביל) חולק על הבנת האשל אברהם בר"ן ואומר שגם לשיטתו, וודאי יהיה מותר לטלטל מוקצה ברגליו בדרך הליכתו, אלא שלא רצה לפרש שזהו החידוש בגמרא, כיון שזהו חידוש שכבר מופיע במשנה (קמא ע"א) שאם יש קש על המטה (שמשמש לריפוד) למרות שהוא מוקצה, יכול לנענע אותו בגופו כדי שיסתדר, ואין הבדל בין לטלטל בגוף או ברגל.

לעומתם החזון אי"ש (מועד מז, יג) טען שאסור לטלטל מוקצה ברגליים, כמו שאסור לטלטל ביד, ורק באופן שהמוקצה בדרך הליכתו מותר לטלטל, כי אז אין הכוונה של המטלטל לטלטול אלא להליכה, וכן כששוכב על קש, אם מנענע כשהוא שוכב אין כוונתו לטלטול אלא לשכיבה, אבל טלטול בגוף אסור. נראה שגם האליה רבה (שח, ז) למד כך בגמרא שמותר לטלטל את התבואה רק בגלל שזה תוך כדי הילוכו. אמנם שבט הלוי (ח, נ) דוחה את ראייתם וכותב שוודאי שאם ניתן לעשות בדרך הילוכו צריך לעשות כך, ורק כשאי אפשר לעשות בדרך הילוכו יטלטל ברגליו ממש. וכתבו שבט הלוי ומנחת שלמה שהלכה היא לא כחזון איש שבעצמו אמר שדבריו הם נגד דברי טור ושו"ע ומג"א (שהובא לעיל).

מנחת שלמה (א, יד אות ב) כתב שהסיבה שלא אסרו לטלטל מוקצה ברגל או בגוף היא בגלל שאם היו מטלטלים באופן הזה בדבר שיש בו איסור דאורייתא (כמו הוצאה מרשות לרשות) לא היו חייבים חטאת וממילא גם חכמים לא גזרו על טלטול מוקצה באופן הזה. לפי"ז הסיק שאם יטלטל ברגל חפץ מוקצה שדרכו שמטלטלים אותו ברגל, יהיה אסור מצד טלטול מוקצה.