סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "מדשקיל וטרי אליביה"; "מדקמתרץ"

שבת קיב ע"א-ע"ב


רבי ירמיה הוה קאזיל בתריה דרבי אבהו בכרמלית, איפסיק רצועה דסנדליה, אמר ליה: מאי ניעבד לה? אמר ליה: שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה, וכרוך עילויה. אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף, איפסיק ליה רצועה, אמר ליה: מאי איעביד ליה? אמר ליה: שבקיה. - מאי שנא מדרבי ירמיה? - התם לא מינטר, הכא - מינטר, - והא מנא הוא, דאי בעינא - הפיכנא ליה מימין לשמאל! - אמר ליה: מדקמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה - שמע מינה הלכה כרבי יהודה.
מאי היא? דתניא: סנדל שנפסקו שתי אזניו או שתי תרסיותיו, או שניטל כל הכף שלו - טהור, אחת מאזניו או אחת מתרסיותיו, או שניטל רוב הכף שלו - טמא. רבי יהודה אומר: נפסקה פנימית - טמא. החיצונה - טהור. ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמחלוקת לענין טומאה, כך מחלוקת לענין שבת, רבי ירמיה הוה קאזיל בתריה דרבי אבהו בכרמלית, איפסיק רצועה דסנדליה, אמר ליה: מאי ניעבד לה? אמר ליה: שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה, וכרוך עילויה. אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף, איפסיק ליה רצועה, אמר ליה: מאי איעביד ליה? אמר ליה: שבקיה. - מאי שנא מדרבי ירמיה? - התם לא מינטר, הכא - מינטר, - והא מנא הוא, דאי בעינא - הפיכנא ליה מימין לשמאל! - אמר ליה: מדקמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה - שמע מינה הלכה כרבי יהודה. מאי היא? דתניא: סנדל שנפסקו שתי אזניו או שתי תרסיותיו, או שניטל כל הכף שלו - טהור, אחת מאזניו או אחת מתרסיותיו, או שניטל רוב הכף שלו - טמא. רבי יהודה אומר: נפסקה פנימית - טמא. החיצונה - טהור. ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמחלוקת לענין טומאה, כך מחלוקת לענין שבת, אבל לא לענין חליצה. והוינן בה: [רבי יוחנן] אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבנן, מדלענין טומאה מנא הוי - לענין שבת נמי מנא הוי, אבל לא לחליצה דלאו מנא הוא, והתנן: חלצה של שמאל בימין - חליצתה כשרה! ואלא אליבא דרבי יהודה, מדלענין טומאה לאו מנא הוא - לענין שבת נמי לאו מנא הוא, אבל לא לחליצה - דמנא הוא. אימר דאמרינן חלצה של שמאל בימין חליצתה כשרה. - היכא דלמילתיה מנא הוא, הכא למילתיה לאו מנא הוא; דהא אמר רבי יהודה: נפסקה החיצונה - טהור, אלמא לאו מנא הוא! - לעולם אליבא דרבי יהודה, אימא: וכן לחליצה. והא קמשמע לן דכי אמרינן חלצה של שמאל בשל ימין חליצתה כשרה - היכא
ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה - טמא מדרס, (נפסקה שניה ותיקנה - טהור מלטמא מדרס אבל טמא מגע מדרס,) מאי לאו - לא שנא פנימית, ולא שנא חיצונה? - לא, פנימית דוקא. אבל חיצונה מאי - טהור? אי הכי, אדתני נפסקה שניה ותיקנה טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ניפלוג בדידה: במה דברים אמורים - שנפסקה פנימית, אבל חיצונה - טהור! - אמר רב יצחק בן יוסף: תהא משנתנו בסנדל שיש לו ארבע אזנים וארבע תרסיותים, שלא לשבור דבריו של רבי יוחנן.
כי אתא רבין אמר רב חנן בר אבא אמר רב: הלכה כרבי יהודה, ורבי יוחנן אמר: אין הלכה כרבי יהודה. - ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא מדמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה, שמע מינה כרבי יהודה סבירא ליה! - אמוראי נינהו, ואליבא דרבי יוחנן.

1.
בסוגייתנו מוזכר המשפט: "אמר ליה, מדקמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה - שמע מינה הלכה כרבי יהודה"
ביטוי זה "מדמקתרץ" [או "מדמתרץ"] - מופע יחידאי בש"ס. ביטוי זה מלמדנו עיקרון, שאם אמורא מתרץ שיטה [של תנא או של אמורא] הרי זה מוכיח שכך הוא פוסק. וכך מפורט בסוגייתנו, שבסופה מגיעה הגמרא למסקנה שיש מחלוקת אמוראים מה פסק רבי יוחנן – "אמוראי נינהו, ואליבא דרבי יוחנן".

2.
בלשון בעלי הכללים עיקרון זה מנוסח כ"מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה" .
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תי: ["מדשקיל וטרי"]

מדשקיל וטרי אליבא דפלוני ש"מ דהלכתא כוותיה, אמרינן אף כשהשקלא וטריא הויא אליבא דיחיד כנגד רבים, כן למדתי מההיא דאמרינן בר"פ אלו קשרים [שבת דף קי"ב א'] מדקמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה ש"מ הלכה כרבי יהודה אף על גב דפליג את"ק ע"ש והזכירה הכה"ג שם בדף ח"י ב',..

בהמשך דבריו ה"יד מלאכי מרחיב, ובעיקר בדבר השאלה מה נכלל ב"מדשקיל...".

3.
המיוחד בסוגייתנו:
מדובר ברבי יוחנן שפוסק אולי כרבי יהודה. רבי יוחנן הינו דמות מפתח בתקופת האמוראים הראשונה הסמוכה לתקופת התנאים, ולכן יש חשיבות מיוחדת לדבריו. ולכן נראה לחדש: אי אפשר להקיש מרבי יוחנן לשאר האמוראים המאוחרים יותר, וגם לא ל"סתמא דגמרא".

4.
בסוגייתנו, דברי רבי יוחנן שפוסק כרבי יהודה – בתחילת הסוגיה ובודאי בסופה – אינם מפורשים, אלא הגמרא מסיקה זאת מדבריו "כמחלוקת לענין טומאה, כך מחלוקת לענין שבת"

5.
השאלה היא, האם כל דיון [פירוש / שאלה ותשובה / קושיה ותרוץ וכד'] נכלל בביטוי בסוגייתנו "מדקמתרץ", ובלשון ה"יד מלאכי" - "מדשקיל וטרי..."

6.
נראה לומר: קטע זה שובץ בגמרא על ידי הסבוראים ולא נאמר על ידי האמוראים בגמרא [בעיקר בגלל הלשון הייחודית]. לכן אין ללמוד ממנו על כללי הגמרא.

7.
יש פרשנים שאומרים שתלוי מי אומר בשם רבי יוחנן "רבה בר בר חנה" או "עולא" - "ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמחלוקת לענין טומאה, כך מחלוקת לענין שבת"

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר