סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 811
 

"אמר ר"ש בן אלעזר משום ר"מ אף טורפין יין ושמן"

שבת קלד ע"א

מגמ' זו ניתן ליישב קושיא עצומה של האחרונים במס' חולין [י:] נאמר שם כך: "העיד רבי יהושע בן זירוז בן חמיו של ר"מ לפני רבי, על ר"מ שאכל עלה של ירק בבית שאן והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו", ע"פ עדות זו הסיק רבי שלבית שאן אין קדושת ארץ ישראל, ולכן אין בה חיוב תרומות ומעשרות. ה"ראש יוסף" מבעל הפרמ"ג וה"הלב אריה" במס' חולין תמהים איך פסק רבי הלכה על פי עדותו של רבי יהושע בן זירוז. הגמ' בהוריות אומרת שר"מ היה יחיד בדורו ולא פסקו הלכה כמותו, ואיך פסק רבי על סמך דעתו היחידה של ר"מ, אולי חכמים חלקו עליו, אולי זוהי דעת יחיד, האחרונים נשארו בקושייתם בצ"ע. הגאון המפורסם רבי משה לייב שחור מביא בספרו "אבני שהם" על התורה תי' נפלא על קושיא זו מגמרתנו וכך נאמר כאן: "דתניא אין טורפין יין ושמן לחלה בשבת, שאמר ר"ש ב"א משום ר"מ אין טורפין יין ושמן, אמר ר"ש בן אלעזר פעם אחת חש ר"מ במעיו ובקשנו לטרוף לו יין ושמן ולא הניחנו, אמרנו לו דבריך יבטלו בחייך, אמר לנו אע"פ שאני אומר כך וחברי אומרים כך מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חברי".

הרי לנו שר"מ למרות שחלק על חבריו, אבל למעשה ביטל את דעתו וקיבל את דעת רבותיו, וא"כ אין שום קושיא על מסכת "חולין", רבי הק' ידע שאם ר"מ עשה מעשה ואכל עלה של זית בבית שאן, על סמך מעשה זה יכל ר"מ להתיר את בית שאן כולה, מפני שאילו היו חבריו חלוקים, לא היה ר"מ אוכל את העלה של הזית, והקושיא מיושבת כמין חומר.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]