הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

סדר הדורות

שבת קי ע"א

בר קשא דפומבדיתא דטרקיה חיויא. הוה תליסר חמרי חיורתא בפומבדיתא, קרעינהו לכולהו ואישתכחו טריפה. הואי חדא בההוא גיסא דפומבדיתא, עד דאזלי מייתי לה - אכלה אריה. אמר להו אביי: דילמא חיויא דרבנן טרקיה, דלית ליה אסותא, דכתיב +קהלת י+ ופרץ גדר ישכנו נחש. - אמרו ליה: אין, רבי. דכי נח נפשיה דרב, גזר רב יצחק בר ביסנא דליכא דלימטייה אסא וגידמי לבי הילולא [בטבלא], ואזל איהו אמטי אסא וגידמי לבי הילולא בטבלא, טרקיה חיויא ומית. 

1.
משמע שהמעשה היה קרוב לתקופת "רב", והרי זה לא יתכן כי הרי אביי חי הרבה אחריו.

2.
אומר ה"מנחת יהודה" שיתכן שהיו שני אמוראים בשם "אביי", ו"אביי" בסוגייתנו - אביי בר הונא – חי בתקופת רבה ורב יוסף [רבותיו של "אביי" הרגיל].

3.
ועדיין צריכים לומר, שהאדם המסופר בסוגייתנו האריך ימים יותר מרבה ומרב יוסף [שהרי רבה ורב יוסף לא הכירו את "רב"]. אם נאמר שבאמת היה "אביי" "קדמון" הרי שניתן בזה ליישב שאלות רבות שמתעוררות בש"ס בקשר ל"סדר הדורות".

4.
אמנם, בפשטות יש לגרוס בסוגייתנו "רבה" [שהיה רבו של אביי] והכל מיושב. כך ה"מנחת יהודה"משער וכן ב"הגהות וציונים".

5.
עניין נוסף בסוגייתנו שקשור ל"סדר הדורות":

אמר ליה רבינא לרבא: מהו לשתות מי רגלים בשבת?

6.
הרי רבינא ["הרגיל"] חי 2 דורות אחרי רבא ולא הכירו, אלא מוכרחים לומר, שמדובר ברבינא שחי בימי רבא.

7.
היו כנראה 3 חכמים בשם "רבינא":
1. רבינא בימי רב יוסף
2. רבינא בימי רבא
3. רבינא בימי רב אשי
[למעשה היה גם רבינא אחרי רב אשי]